נועה ממש התרגשה . כשהיא חזרה הביתה היה כבר ממש מאוחר .. היא קצת פחדה לנסוע באוטובוס בשעה כזאת . אבל היא התגברה על הפחד . כמו תמיד כשהיא חוזרת מאוחר הביתה מחכה לה מירה בסלון . נועה ראתה אותה כשהיא נכנסה הביתה . "היי מירה !" היא אמרה בחיוך ענקי . מירה לא הבינה מה פשר החיוך . היא הייתה בטוחה שנועה התאהבה במישהו בפעם הראשונה בחייה . נועה תמיד הייתה זורקת בחורים . היא לא הרגישה שום דבר עם זה . היא בכלל לא ידעה איך ההרגשה , לכן לא כאב לה . היא הייתה יפה מאוד . ולכן הרבה מאוד פעמים בנים התאהבו בה . מירה הביטה בנועה במבט שואל . נועה התיישבה לידה והחלה לספר לה על מאורעות היום . נועה תמיד סיפרה למירה כל דבר . אפילו את הרכילויות הסודיות ביותר . באותו הבוקר נועה לא סיפרה למירה שהיא הולכת לפגוש את אביה אחרי בית הספר . היא אמרה לה שהיא הולכת לאכול גלידה ותחזור מאוחר . היא החליטה שאם באמת יצא מהפגישה משהו - היא תספר , ואם לא - אז לא . מירה שמחה מאוד לשמוע על כך . היא מאוד אהבה את נועה ,היא תמיד רצתה רק בטובתה . "נועה .. זה היה יום ארוך מאוד .. ומחר יש לך בית ספר .. כדאי שתלכי לישון .. " אמרה לה מירה . ונועה באמת הלכה לישון ..
* * * * *
הטלפון צילצל . נוגה ענתה . "שלום . אפשר לדבר עם נוגה ?" בקע קול גברי מהשםורפרת . "מדברת " אמרה נוגה בחוזקה אל תוכה . "שלום נוגה . מדבר רועי מהבנק ." אמר הקול . "כן ?" שאלה נוגה . "בדקתי בחשבון הבנק שלכם ונראה שאתם במינוס נמוך מאוד .." אמר רועי . "גם קודם היינו במינוס נמוך מאוד" אמרה נוגה בחשש . "נכון . אבל המינוס ירד עוד . אני חושב שנצטרך לבוא לעכל לכם דברים מהבית אם עוד חודשיים לא תחזירו את החוב ." אמר רועי . נוגה הייתה בהלם . היא לא חשבה שהמינוס נמוך עד כדי כך . ההכנסות היחידות של הבית היו המשכורת של בעלה - מנקה הרחובות ( שלא הייתה גבוהה במיוחד ) , והמשכורת של בנה . כן , גם בנה עבד . "בטוח שלא יותר מחודשיים ?" שאלה נוגה . "בטוח .. אני מצטער שאני לא יכול להאריך את זה . תאמיני לי שאם זה היה בידיי הייתי מאריך לך . " אמר רועי . נוגה לא ידעה מה לעשות . "טוב .. בסדר .. להתראות .." היא אמרה בקול חנוק ותרקה את הטלפון . היא החלה לבכות .