Crazy Girl with a Crazy LOVE.

שפתחתי את הבלוג , חשבתי .

יצליח , כל פוסט מיליוני תגובות ,

טעיתי .

כנראה שעדיין אחרי הכל ,

התגובות זה מה שמחזיק אותי בבלוג הזה .

כי אחרי הכל ,

אני כובתת את זה מכאן , ממש מכאן , מהלב .

ורק 2 אנשים שיקראו את זה ?

לא , זה לא מספיק לי .

האמת , החלטתי שזהו ,

אני פורשת .

בשמחה הייתה ממשיכה לכתוב פה , אבל אין מי שירצה בכלל .

היה כיף , אבל זהו , נגמר .

אני כ"כ שונאת אתכם ,

אגואיסטית בני זונות מניאקים .

עופו לי כבר מהבלוג .

אה והוא ? כבר שלי .

קצת נמאס לי .

להכנס למרחק ס"מ בינינו , ככה קרובים .

ואז להתרחק ולחשוב עד כמה זה היה כיף , בידיעה שזה רק רגע אחד ,

ושיש עוד המון להילחם כדי להשיג יותר מזה .

צריך נורא להתאמץ בשביל דבר כזה ?

השאלה , אם זה שווה את זה ?

אני רק יודעת ,

שמתי שאני לידו , כ"כ טוב לי .

אני מרגישה בעננים, כמעט הכי מאושרת בעולם .

אהיה המאושרת בעולם , אם אהיה איתו .

אולי אתם חושבים שאני עוד מאוהבת ,

אבל שמתאהבים במישהו ?

מתאהבים במשהו מאוד בולט אצלו , ואני לא מתכוונת לחיצוניות .

לאופי.

ואם אהבתי את המבטים , והביישנות שלו , אז אהבתי את זה .

אני לא מאוהבת כמו כל אחד מכם ,

אני מאוהבת במשהו משלי , וככה כל אחד מכם.

בחלק גדול ממנו , וכל פעם שהוא מראה את זה יותר ויותר , אני נמשכת לכיוון שלו .

ובגלל זה , האהבה זה דבר ענקי.