לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  גול, כותבת הסיפור.

בת: 28





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2007

פרק 3 - "הקמפיין"


 

והייתי בהלם. כולי קפואה. "אלמוג.." אמרתי וחייכתי חיוך מזויף, זה מה שהיה חסר לי עכשיו,

עד שכמעט שכחתי מכל העניין, הוא היה צריך להיות פה.

"שלום." הוא אמר וחייך, "אתם מכירים?" שאל רן, מנהל הקמפיין. "אה, כן.." אמרתי.

"טוב, עכשיו.. ג'סיקה, לכי לרוני, היא תאפר אותך ותביא לך את בגדי הים.", "ואתה.." הוסיף רן, "לך לטומי, הוא ייתן לך את בגדי הים.. הריי, אתה לא צריך איפור." אמר וצחק מעצמו, לאחר שראה שאיש לא צוחק עימו, השתעל וחזר לכיסאו.

לאחר שהיינו מאורגנים, הלכנו למקום הצילומים, מן חוף ים פרטי כזה.

"טוב.. עכשיו ג'סיקה, תעמדי קצת בתוך הים.. אלמוג, תהיה מאחוריה ותאחוז לה בבטן." נכנסתי למים הקפואים ועמדתי כולי רועדת, כאשר אלמוג אחז בי רעדתי עוד יותר.

"מצוין.." אמר רן כשהצלם צילם את התמונה,

"ועכשיו.. ג'סיקה, תשכבי על הבטן בחוף, אלמוג, תעשה אותו דבר לצידה." הוא אמר, וככה הצטלמנו. "ועכשיו.. נעשה לך, ג'סיקה, בוק בנפרד." רן אמר, הרגשתי הקלה רבה, והלכתי להצטלם, עשיתי את התנועות הנאמרות לי, שכבתי בתוך הים כולי קפואה, עמדתי על החוף בפוזה רגילה, ועוד. לאחר כמה תמונות הלכתי לשים חלוק, היה קפוא, והחלוק הקל עליי מאוד, היה לי כלכך נעים. תורו של אלמוג היה להצטלם בנפרד, הוא היה כלכך יפה, הבטתי לתוך עיניו כל הזמן, ודמעה זלגה מעיניי, לרגע הוא הביט בי והסטתי את מבטי ממנו וניגבתי את הדמעה באצבעותיי.

"ג'סיקה, תורידי את החלוק ולכי להחליף את בגד הים לאחר." אמר רן בפקודה, הלכתי לעשות זאת והחלפתי במהרה את בגד הים, כך גם אלמוג.

לפני שהצטלמנו עוד תמונות אכלו צהריים בקפיטרייה, התיישבתי בשולחן ואלמוג התיישב לידי.

"את יודעת.?.." הוא פתח לאחר שתיקה מביכה. "ממש יפה לך הבגד ים.." הוא אמר וחייך, לבשתי בגד ים לבן עם לבבות צבעוניים. "תודה.." אמרתי וחייכתי, ולאחר רגע אמרתי "גם לך." והסתכלתי על בגד הים התכלת עם העלים בגווני הטורקיז-ירוק. הוא הביט עליי וחייך.

לאחר שסיימנו לאכול את האוכל חזרנו לעבודה.

"ועכשיו.." אמר רן. "הצטלמו שוב ביחד." הוא אמר. "הפעם הצמדו אחד לשני." הוא אמר, לאלמוג לא הייתה שום בעיה והוא החל להתקרב, אני לא כל כך התקרבתי. אחד הצלמים דחף אותי לזרועותיו של אלמוג,

ואלמוג אחז אותי בידיו, והצמיד אותי קרוב אליו. הבטנו זה לזה בעיניים, ואלמוג קירב את שפתיו אל שפתיי.

 

נכתב על ידי גול, כותבת הסיפור. , 24/10/2007 15:01  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



211

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגול, כותבת הסיפור. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גול, כותבת הסיפור. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)