זה כבר הפך לחודש לפני.
אני חודש לפני גיוס, במשקל 61.4, משקל מביש ואני מרגישה פתאטית, שמנה, מגעילה.. מה אני לא מרגישה?
ועכשיו זה כבר ברור לי.. מעולם זה לא היה לי ברור יותר שאין יותר וויתורים. אין יותר להרים ידיים... יש גבול לאיזה מצב בנאדם מסוגל להגיע, לא משנה מה קורה בדרך וכמה פיתויים יש. אין לי ברירה אלא לעשות על ההליכון כי אין שום חדר כושר שאני יכולה ללכת אליו.. או שאני יכולה לקנות די וי די עם אירובי.. אבל יש לי הליכון ואני הולכת להשתמש בו בחודש הזה..
הרבה מאוד פעמים.
אני רוצה להוריד 8 קילו שלמים בחודש הזה. אני יודעת שאני יכולה. יש לי את כל האמצעים לעשות את זה, אני באמת יודעת שאני יכולה.
כמה כללים קטנים שיכניסו אותי לגבולות :
1. כושר יתבצע 4 פעמים בשבוע. אם ויוצא לי לא לעשות יום אחד, ביום שאחריו חייב להתבצע כושר.
2. לא אוכלים שום נשנוש אחרי 19:30.
3. להשתדל לשתות כמה שיותר מים ביום.
4. אין שום נשנושים בין ארוחות.
5. אם אני מרגישה שאני צריכה הרגעת דחף לאוכל, לשתות תה.
6. לאכול רק כשאני רעבה ולא לפי שעה של מתי אני אמורה לאכול.
(היום זה עבד לי נפלא, כלומר לא אכלתי לפי השעה אלא לפי רעב, ויצא שאכלתי במסעדה ארוחה גדולה עם שניצלים, פירה וחסה, אבל זה בעצם כיסה לי את כל היום כי עוד מעט שבע ואני לא אוכלת אחרי שבע וחצי).
בהצלחה לכן. בהצלחה לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Prosle