יוצא שאת תמיד שותקת...

דף חדש [: וכמה שזה נשמע פוסט אופטימי זה ממש לא ...

אני שונאת אותו

אני שונאת את הדיבור שלו

אני שונאת את מה שהוא גורם לי לעשות

אני שונאת את זה שאני חושבת עליו  

אני שונאת את זה שאני אוהבת אותו

אני שונאת את זה שאני מודה בזה

אני שונאת שהוא יודע את זה

אני שונאת את זה שכל פעם שאני כאילו כועס עליו אני כועסת על עצמי

ילדה תתעוררי ! את לא נפגשת עם אנשים, את לא יוצאת מהבית, את בוהה במחשב, חושבת על אנשים אחרים, חושבת על זה שאולי פעם זה יהיה אחרת, שיקרה לך משהו בחיים, את לא יודעת מה להגיד לאנשים, את לא חושבת שיש טעם להגיד משהו, לגרום למישהו לצחוק מנימוס, הפסקת לתקשר עם העולם, עם מי שאת אוהבת, וכן קורה משהו, ואנשים בכל זאת רוצים להפגש איתך, אבל את תגידי שיש לך משהו, ואת תשבי בלילה בבית ותחשבי מה היה יכול לקרות עם היית הולכת, תתאכזבי, את תחשבי שאת כישלון, שהדבר הכי גרוע הוא שאין על מה לדבר, השתיקות המכאיבות האלה, ואת חושבת בלילה על מה אפשר לדבר עם אנשים, ומבינה שעם אנשים מדברים על אנשים אחרים, כי ככה זה בעולם, אבל אין לך מה להגיד על אנשים אחרים, את תשכבי במיטה, לא תחשבי על כלום, את תחלמי ואני יכולה להגיד לך רק דבר אחד, תתעוררי ילדה !

ביי אנשים

זאת הייתה אופיר שמעבירה את הימים בשינה גיטרה מחשבות וקורנפלקס