לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כמעט נשברת.


סיפור רגיל אך מיוחד. (:

כינוי:  Untitled .

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2007

פרק 4. !!


הגענו אליו, כל הדרך הוא שתק, היה מצוברח ולא הצלחתי להוציא ממנו מה קרה.
התיישבנו בחדר שלו.
"אני אוהב את נועה"
"אוקיי, מה אתה רוצה שאני אעשה עם המידע הזה?"
"תעזרי לי... בבקשה. תעזרי לי לשכוח אותה."
"איך?"
"תהיי איתי מאי. תהיי חברה שלי."

-

 

"למה נראה לך ?!"
"תמיד הרגשתי אלייך משהו, אבל לנועה זה היה יותר חזק.
אני כל כך רוצה לשכוח אותה אבל לא יודע איך.
תעזרי לי מאי.. בואי ננסה!"
"מה אתה חושב שאני? ברירת מחדל שלך? לך לעזאזל."
אמרתי ויצאתי מהבית כועסת.


"איזה בן זונה, מה הוא חושב, שאם נועה לא רוצה אותו כי יש לה חבר שהיא חולה לו על התחת, אז הוא יפנה אליי?
'תעזרי לי לשכוח אותה', כן בטח.
אני כלכך שונאת אותו !!!!!!!!" אמרתי בכעס ובצעקות לרוני.
"תפסיקי מאי, לא אמרת לי שלפני שדיברת איתו רצית להתחיל התחלה חדשה?"
"הוא הרס לי את זה"
"לא הוא לא, די את עכשיו מתעודדת, בואי לקניון, נקנה בגדים תשכחי מהכל ותתחילי מההתחלה."
רוני תמיד ידעה איך לעודד אותי.
יצאנו מהבית שלי ולקחנו מונית לקניון, אחרי שקנינו כמעט את כל הקניון, הלכנו להזמין בארומה והתיישבנו.
פתאום התקרב אליינו עובד אחד בארומה והתיישב בשולחן שלנו.
"מה אתה עושה?" שאלתי את הבחור.
"סתם, יושב."
"למה פה? אתה לא רואה שהשולחן תפוס?"
"לא שמת לב שניסיתי להתחיל איתך בקופה?"
"לא. וגם אם כן, מה איכפת לי?"
"את יפה."
"יופי. אתה לא", הבחור צחק.
"מה אתה צוחק?"
"סתם, את מצחיקה. אני חייב לחזור, אם תרצי לדבר, תתקשרי אליי", והשאיר פתק עם מספר פלאפון על השולחן.
"לא אני לא רוצה! אתה יכול לקחת את זה."
"היא כן רוצה, אל תתייחס!!" התפרצה רוני.
הבחור המסתורי צחק שוב, קם מהשולחן וחזר לקופה.
רוני: "יא מפגרת, כזה חתיך מתחיל איתך ואת מנפנפת אותו ככה?"
אני: "אין לי מצב רוח לבנים עכשיו. סתם מכוער."
רוני: "מאי..."
אני: "טוב אז הוא יפה!"
רוני: "את מתקשרת אליו כשנהיה בבית ולוקחת את האיסיקיו שלו!"
מאי: "נראה.. אני אחשוב על זה. רוניק מה הייתי עושה בלעדייך יפה שלי?!"
רוני: "את זה לא נדע לעולם... D:"
צחקנו, המשכנו להסתובב, וחזרנו הבייתה.

 

לקחתי את הפלאפון וחייגתי את המספר של הבחור מארומה.
"הלו?"
"אין לי מושג איך קוראים לך, בקיצור אממ.. קצת התייחסתי אליך לא יפה בארומה", אמרתי בקול מחוייך.
"אני מצטערת."
"הֵיי, את הילדה היפה מארומה! זה בסדר, תגובה טבעית."
"אז... איך קוראים לך?"



עדיין זקוקה לעיצוב......

היידה, להגיב! ((:

נכתב על ידי Untitled . , 17/10/2007 16:19  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



226
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לUntitled . אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Untitled . ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)