"ובלילות את עצובה
שוב מנגבת עוד דימעה
לאפחד לא מגלה מה את עוברת.
את מתרחקת מכולם ומסתגרת בנשמה
פשוט רוצה להיות לבד שאת נישברת
ספרי לי מה כואב לך בליבך
פתחי אלי ילדה את נשמתך .
וזה כואב שאת לבד
וזה קשה לראות אותך כשאת סובלת
ונסי ותאמיני שיבוא יום
ותביני שהכאב יחלוף
ושוב תצליחי לחייך.
בלילות את מקווה
צמאה לחום לאהבה
והעיניים מספרות מה את עוברת
את מפוחדת ותמימה
שאת לוקחת נשימה מתעקשת בשתיקה
לא מוותרת .
אולי זה יעזור אם תספרי
אולי זה יעבור ותתגברי.
וזה כואב שאת לבד
זה קשה לראות אותך כשאת סובלת
תנסי ותאמיני שיבוא יום ותביני
שהכאב יחלוף
ושוב תצליחי לחייך"
השיר של כפיר עטיה - וזה כואב .
השיר הזה כ"כ מציאותי ,
כאילו נכתב עלי ,
במקום לעשות פוסט חופר יותר מידי , רשמתי ת'שיר .
היום פעם ראשונה בכל התקופה הזאת
נשברתי , אבל מזה נשברתי....
נשברתי בבי"הס . סוף הפסקה האחרונה + שתי שיעורים
רק בכי .
חפשתי את עצמי רציתי להיות לבד לבכות לבד ,
ואז באה המורה ולקחה אותי לשיחה
וסיפרתי לה כל מה שקורה
וזה די מעודד לשפוך סופסוף למישו ולדעת שאם הוא יעביר את
זה , זה רק ליועצת ולא לעוד כמה רכלנים....
חזרתי מהביה"ס ירדתי בתחנה מול הבית והלכתי לים .
ישבתי שם שעה זה כ"כ מרגיע אותי .....
*חח בכל זאת יצא פוסט חופר*
תמונות יהיו יותר מאוחר ><"
אני לא מצליחה להעלות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
