זמן שנשאר ואין רחמים, אין לי שום חרטות או תקוות לעצמי, זה כל מה שיש...

את חיה את חייך על קצות האצבעות, מפחדת להשאיר חותם. את שומרת לעצמך את מה שצריך לתת ומסתכלת מהצד על העולם.

את פוחדת לאהוב את חייך כמו שהם, מוצאת ואמאבדת את המציאות. מתחפשת למלאך ומחלקת חיוכים לכל מי שמוכן להאמין.

ולקום, את צריכה לקום, להמשיך מכאן גם את מעט חשופה כשהעצב כבר לא מחכה בפינה. ולנשום, את צריכה לנשום... להמשיך מכאן גם אם את מעט חשופה, אל תתני להגיד שהיית רק יפה.

את שותה את הקפה וקוראת את העיתון, המילים כבר לא נוגעות כמו פעם. את בוחרת לחייך ומסתכלת במראה ויש יופי בדמות שאת רואה. את פוחדת לאהוב את חייך כמו שהם, מוצאת ואמאבדת את המציאות. מתחפשת למלאך ומחלקת חיוכים לכל מי שמוכן להאמין.

ולקום, את צריכה לקום, להמשיך מכאן גם את מעט חשופה כשהעצב כבר לא מחכה בפינה. ולנשום, את צריכה לנשום... להמשיך מכאן גם אם את מעט חשופה, אל תתני להגיד שהיית רק יפה.

רק צריכה לנשום...