חשבתי לרגע שהספקתי לשכוח את פרטי הכניסה לבלוג הזה, מסתבר שלא... קיים בי דחף כמעט אוטומטי לחזור לציין פה לפחות אבני דרך, את מהלך החיים אני מתעדת במילים... פשוט לא כאן. עוברת בין הפתקים באייפון לפוסטים אנונימיים, כאילו יש לי ממי להסתתר, או שמא פשוט כי קשה לחשוף את הקשר הישיר הזה בין מי שכותב למה שכתוב. הפוסט האחרון פה היה לפני יותר משנה, מיותר להגיד שהרבה השתנה? כי הרבה השתנה...אני חוזרת אחורה ומגרדות לי האצבעות, יש לי הרבה תשובות לתת לעצמי אבל כנראה שטעויות תמיד טובות בדיעבד. אז מה קורה? הרבה, יותר מידי מכדי שאוריד לפה הכל במילים. המון תובנות, שינוי משמעותי, הרבה ביקורת ופערים שאני עובדת עליהם, על עצמי ועל העולם. אז מה שבאמת רציתי לעשות זה לעצור רגע את הכלום שיש פה, לתת לעצמי נקודת זמן, שתיתן לי אינדיקציה בעצירה הבאה שלי פה.
ככה בערך זה נראה עכשיו.
סדר תמונות לא כרונולוגי בעליל, לקט קטן לעצמי. נשתמע בעצירה הבאה.