טעות, טעות חיי הייתה לקפוץ לתוך משהו אני לא מכירה. ואני שוב חוזרת על אותן הטעיות - הלכתי אתמול בשבילו, אני מודה. ואמרתי לחן שאני בכלל לא רוצה להישאר אני רוצה ללכת ישר אחרי המשחק אבל מכאן לשם יצא שחיכינו אחרי המשחק ואני ישבתי על הספסל בהיכון כדי שאם חן תראה שהוא יוצא אני אוכל ללכת הביתה בלי להיתקל בו. בסוף נפלתי לתוך שיחה עם גנן רוסי אחד שלא רצה להביא לי את הכובע שלו והוא יצא וקלט. למרות הדחף הבלתי נשלט שלי לרוץ הביתה, בכוח פלירטטתי עם איליה כי לא רציתי להסתכל על הבנזונה.

אלוהים,

אני כזאת דפוקה.