כותבת למגירה אלקטרונית

בין אלפי אנשים עומדת עוצרת.

החיים רצים, החיים עוברים.

לא רוצה לרוץ,  איתם  רוצה לעצור.

לא רוצה לחשוב שהפסדתי משהו בחיים, להרגיש שבחיים לא באמת חייתי.

אני יודעת שבחיים אני לא אצא מהחיים בחיים , אבל...

אוצה להרגיש שעשיתי משהו, ששיניתי משהו.

שיש סיבה לקיומי, שאני לא עוד סתם אחת.

סתם אחת שלא שינתה כלום, וברגע שהיא תמות לא יקרה כלום.

סתם עוד אחת הלכה.

אני רוצה להיות משהו מיוחד, מישהי שכולם יזכרו, רוצה למצוא סיבה לקיומי.

רוצה לעצור ולרדת מהרכבת, לנוח לראות לספוג את כול מה שיש סביבי... ולאחר מכן

לעלות לרכבת הבאה.

רוצה לשנות מסלול...

מסלול שבו הסוף נמצא באור.

לסוף המסלולף, המסלול שבו חיים הם באמת חיים