רונן אמר שהוא מוכן לא לספר לאבא,אבל זה בתנאי שאני אעשה לו טובה.

כשהייתי בת 11 ורונן בן 13 יצאתי עם חברות,כמו שסיפרתי רונן היה שם תמיד כדי "לשמור" עלי,היינו חבורה של 3 בנות, בנות 11 ואח שלי החורג בן 13,שיראל (שם בדוי) חברה שלי היא הציעה שנשחק משחק,קראו לו "צלצל וברח",היינו מצלצלים לשכנים בפעמון של הבית,ובורחים,כל כך נהננו,ואפילו הספקתי לשכוח שרונן שם,מסתכל עלי כל הזמן ובוחן.

בדרך חזרה הביתה בשעה 10 רונן הזכיר לי שהוא היה שם,ושהוא ראה את הכל,הוא איים שיספר לאבא,הוא אמר לי שאבא יכעס,ולא יתן לי יותר לצאת,אני כמובן האמנתי,כי חוץ מזה שאבא לא מרשה לי לצאת לבד,אם הוא ישמע על זה הוא לא יתן לי בכלל לצאת.

התחננתי אליו שלא יספר,ואמרתי לו שאעשה הכל כדי שלא יספר לאבא,פחדתי... (אמרתי דברים שאני מצטערת עליהם עד היום),הוא שאל אם אני בטוחה שאעשה הכל.. ואני בתמימותי אמרתי "כן.. אני בטוחהה הכל!" אז הוא אמר שיש רק דרך אחת,ואניח ייבת לעשות אותה אם לא.. הוא יספר.

"בואי אחרי.." הוא אמר... ובאתי.. הוא לקח אותי לכיוון החדר...

באותו זמן אבא ושירה ישנו,לירון ישנה אצל חברה ושי ישן בבית.

הוא הושיב אותי על המיטה,ישב לידי,"את בטוחה שתעשי הכל כן?!?" הוא שאל אותי שוב, "כן!!!!! רק שלא תספר לאבא!" אמרתי.

הוא הסתכל עלי ברשעות,הוא צחקק מעט,ואמר.."תורידי חולצה.." הייתה לי גופיה מתחת,אלה היו ימי חורף,אז לא הייתה לי בעיה,הורדתי אבל שאלתי "אבל למה? כאילו... מה אני צריכה לעשות?" לא הבנתי מה הוא צריך..

הוא אמר לי לסתום ת'פה ולעשות מה שהוא אומר.. "טוב" אמרתי לו בתמימות של ילדה בת 11.

"תורידי גם ת'חולצה השנייה...מהר!" הוא אמר לי.. מכאן כבר נבהלתי.. התביישתי,ידעתי שזה אסור. "לא...לא!" אמרתי.  "בסדר.. אני הולך לספר לאבא" הוא אמר. "לאאא אל תעשה את זה" אמרתי. "אוקי אז את עושה מה שאני אומר??!!?" שאל. "כן.. אני עושה" אמרתי לו,נכנעתי.

הורדתי את החולצה,הוא התקרב אלי,והתחיל לגעת בי.. בפנים.. הוא אמר לי "יופי.. כל הכבוד" הרגשתי בושה,הוא התחיל להתקרב עם הידיים שלו לכיוון החזה,ולפיטמה,הרגשתי בחילה,נרתעתי..ואז הוא התרחק קצת הוא אמר "חכי שניה..." לא הבנתי מה קורה,הוא פתאום התחיל להוריד את המכנסיים שלו,אפילו תחתונים לא היה לו,הוא התחיל לגעת בפין שלו,נגעלתי כל כך,לא הבנתי מה הולך כאן,מה הוא רוצה.

הוא המשיך לגעת שמה,בביצים,הוא עשה מין כיפול עם היד והכניס את הזין לתוכו והוציא הוא לא הפסיק.

ואז הוא אמר לי להתקרב,פחדתי נורא,הייתי המומה ואז הוא התעצבן "תתקרבייי עכשיו!!",פחדתי ממנו פתאום,התקרבתי,הוא לקח את היד שלי ושם אותה על הפין שלו,נרתעתי,עצמתי עיניים ואמרתי לו די!

*אני לא יכולה יותר לכתוב,זה גורם לי לבכות,אני אמשיך יום אחר.. להתראות.

שלום קוראים לי מור (שם בדוי),ואני בת 15.

יש לי שני אחים אמיתיים,שי בן 10, ולירון בת 12(שמות בדויים),ועוד אח חורג רונן בן 17(שם בדוי) מאבא אחר!

אמא שלי נפטרה כשהייתי בת 6,ובגיל 8 אבא שלי (שם בדוי-אלון) התחתן עם אישה אחרת.

כשהייתי קטנה,ההורים שלי,היו תמיד אומרים,שאני ילדה שונה,ילדה עם רצונות מיוחדים,ילדה בעייתית,ילדה שצריכה כל הזמן שישמרו עליה,הם היו אומרים שאין לי את היכולת לשמור על עצמי.

תמיד בלילות,כשהייתי ישנה, הייתי שומעת אותם מדברים על הבעיות שלי,על כמה שאני מסכנה,על זה שכל החיים אצטרך להיות תלויה בהם,אף פעם לא באמת הבנתי למה הם התכוונו,מה הבעיה שלי? מה יש לי שאני צריכה להיות תלויה בהם כל כך?

היום אני גרה עם אבא שלי (אלון),אישתו(שירה),עם שני האחים שלי שי ולירון,והאח החורג רונן.

היום אני עוד לא מבינה,איזה בעיות יש לי,ולמה תמיד אני צריכה שכל הזמן ישגיחו וישמרו עלי.

עד היום כשאני בת 15 אבא לא נותן לי לצאת לבלות עד יותר מהשעה 10,גם כשאני יוצאת עד 10,אבא אומר לרונן לבוא איתי ולשמור עלי.

כשאבא ושירה לא בבית,תמיד רונן ממונה לשמור עלינו (עלי,על שי ועל לירון).

אני שונאת את רונן,הוא תמיד השטינקר,חייב להגיד לאבא,מה עשיתי איפה הייתי,ועם מי,אין לי פרטיות.

לפעמים רונן עושה איתי דילים,הוא אומר שהוא לא יגלה לאבא,אבל זה בתנאי,שאעשה בשבילו משהו...

*אני אמשיך יותר מאוחר או מחר...

          תודה על ההקשבה.. אוהבת.. מור.