מי היה מאמין...

אוףףף...הכי בא לי להיות זמרת. ולהופיע. איןןן אני נולדתי על במה פשוט...זה לא שלא עשיתי עם זה כלום, הייתי באודישנים לכל מיני להקות ועברתי, הופעתי, אבל האמת שיש לי חוסר ביטחון קצת...בעקבות הניסיון שלי בתחום אני קצת יותר בטוחה בעצמי, אבל אני חושבת שזה עדיין לא מספיק בדיוק...יואו אבא שלי עושה על האש ויש ריח כזה טובבבב יאמיייי...

נרשמתי חזרה לשיעורי פסנתר...ניגנתי 10 שנים ואז פשוט נמאס לי מזה, אז הפסקתי. אבל לא יודעת, פתאום התגעגעתי לזה.. זה מרגיע אותי. אומרים שיש לי כשרון מיוחד לזה, אז למה לא...

אני חולה על החבר שלי הוא כזה מקסים! באמת שהוא פשוט מותק של ילד..אני פשוט מפחדת שזה יגמר ואני אהיה שבורה כמו בפעם הראשונה...אז אני לא נותנת לעצמי להתאהב בו עד הסוף. אני ממש אוהבת אותו ובעיקר קשורה אליו בטירוף, אבל אני לא חושבת שאני עוד ממש מאוהבת בו. אולי כי זאת רק ההתחלה...אבל מי יודע?! קיבינימט אני מרגישה מה זה מטומטמת כשאני מדברת על הדברים האלה..

וואי ראסמי העניין הזה של הבלוגים הוא ממש נחמד...אנשים באמת לומדים להכיר אותך לפי האופי שלך ולא לפי החיצוניות...

אומרים לי שאני יפה, אבל אני לא מאמינה בזה. כאילו אני יודעת שאני די יפה, אבל לפעמים אני מסתכלת על עצמי במראה ואני חושבת שאני די מכוערת..אפילו ממש מכוערת..ואני חושבת שאני גם שמנה..אבל זה הצד הרגיש שלי. כשהייתי קטנה הייתי באמת ממש ממש פרה , זה ככה אצלי מילדות, ופתאום הכל ירד לי איכשהו..לא יודעת..ועכשיו אני נאבקת לשמור על זה.

אני פשוט אובססיבית לגבי המשקל שלי. הרופאה שלי אמרה לי שאני צריכה לראות פסיכולוג. אבל מה שהיא לא יודעת, זה שכבר הייתי אצל פסיכולוגית בעבר וזה כל כך בולשיט שזה פשוט מטורף...

האמת שאני חושבת שכל העניין הזה של אנורקסיה-בולמיה-סמים וכו' זה אידיוטי. זה לאנשים מסכנים, באמת מסכנים.

למרות שאני לפעמים נופלת לזה..אבל יוצאת מהר מאוד. מה לעשות, אני חלשת אופי.

אומרים לי שהרבה היו רוצות להתחלף איתי, בכל אורח החיים. וזה נכון, יש לי חיים די טובים. מבחוץ..

אני לא מאמינה לזה כי אני לא מתה על עצמי. מה לעשות . אני הכי לא מסוג הבנות האלה שמחפשות שיחמיאו להן, וכשמחמיאים להן הן אומרות "לא נכון..די..אני מזעזעת..תפסיקו.." בלה בלה בלה..חחחחח אני פשוט באמת לא מאמינה בזה!

וכן, אני יודעת שאני דפוקה. וככה זה. לא חושבת שזה ישתנה. אני דפוקה והייתי דפוקה מאז ומתמיד..ואני ברוך ה' חיה עם זה!

בסוף הלכתי עם חבר שלי היום לתוכנית טלוויזיה שהוא השתתף בה. הוא היה כזה מקסים, וכל פעם שהוא טעה (זה היה תוכנית כזאת של שאלונים) והוא כזה התבאס מזה הוא היה כזה חמוד ופשוט כ"כ שמחתי שאני יכולה לנשק אותו מתי שבא לי...

אני חושבת שאני מתחילה להתאהב בו וזה ממש ממש מפחיד אותי..אני חייבת לעצור את זה מהר...

יואו מה אני עושה !!! איך נתתי לעצמי ליפול ככה??! איבדתי שליטה לגמרי....כי כנראה כבר הרגשתי מספיק בטוחה איתו...

אני רוצה שהוא יבוא ויגיד לי שהוא אוהב אותי, אבל אני לא יודעת אם ומתי זה יקרה...הוא לא אומר דברים כאלה....ואני לא מתכוונת להגיד לו קודם שאני אוהבת אותו כי בפעם שעברה, כשהיינו חברים, אני זאת שאמרתי לו קודם שאני אוהבת אותו ורק אחרי חודש בערך הוא נזכר להגיד לי שגם הוא אוהב אותי וגם זה היה אחרי שכל יום בערך שאלתי אותו מה הוא מרגיש אלי. טוב פסדר אני יודעת שהייתי ילדה מפגרת אבל הייתי בת 16!! אז לא לצחוק עלי שעשיתי שטויות..=//

בכל זאת, זה לא שאני משחקת איתו משחקי כבוד כמו ילדה בת שבע וחצי, אני בסה"כ לא רוצה סתם להיסחף...ואני צריכה לדעת שאני באמת באמת אוהבת אותו כדי להגיד לו...אני צריכה שהוא יגיד לי קודם! יואו זה ממש מחרפן אותייי...!!!!

ואני לא הולכת לעשות לעצמי את אותו הקטע שהיה לי בפעם שעברה. אם הוא אוהב אותי שיבוא להגיד לי! מעניין כמה זמן אני אצטרך לחכות....אני מעריכה שאם בלי עין הרע!! נישאר ביחד..אז עוד חודש וחצי ככה הוא יגיד לי. ואם לא? כאילו... זה יהיה בערך חודשיים פלוס מינוס שאנחנו ביחד....טוב אני נשמעת ילדה ממש מפגרת אבל זה רק כי אני חושבת שאני מתאהבת..

ונעצמות לי העיניים על המחשב אז אני פורשת לישון..ועוד בלי להוריד איפור!! כי יצאתי היום!! איןןןן אני כזאת אמיצה שזה מטורףףף!! לילה טוב שיהיה לכל מי שקורא את זה=]]

בואנה אני טוחנת בקצב מאז שחזרתי מניו יורק...באמת! פשוט הגעתי למסקנה שאני אוהבת לאכול. כבר נהיה לי צלוליטיס!!

אבל זיבי מה אכפת לי טעים לי ואני מאושרתתת אז מי שיש לו בעיה יכול לקפוץ לי...

אין לי מושג למה אנשים קיבלו את הרושם שחבר שלי בצבא...הוא לא בצבא הוא סתם בצפון באיזו מכינה קדם צבאית מפגרת של בנים בלבד שכל היום מעשנים נרגילה ואוכלים אוכל מזעזע ונכנסים לשיעורים שעושים להם שם שטיפות מוח... והוא יכול לבוא וללכת משם מתי שרק בא לו, הוא משלם על זה מלא כסף..ואל תשאלו אותי למה! כל אחד והבעיות בשכל שלו!

בקיצר...הוא בסוף חזר היום...אבל הוא היה הרוג מעייפות כי היה היום צום והוא צם...ואח"כ היה לחבר שלו שהחזיר אותו הביתה פנצ'ר בגלגל אז הוא היה צריך להחליף גלגל וגם לפני זה היו להם כל מיני סיפורים...קיצר יום ארוך...והוא היה הרוגגגג.. אבל בכל זאת הוא בא אלי הביתה למשהו כמו שעה ..אולי יותר..הוא לא הראה הרבה חום ואהבה אבל אני מניחה שזה בגלל שהוא באמת היה מת מעייפות...מחר אני רואה אותו שוב..

הוא הולך לתוכנית טלויזיה הזאת שהוא מצטלם אליה ביום רביעי עם ידידה שלו, שלמדה איתי בכתה בתיכון (חח איזה מוזר להגיד את זה..למדתי...אני עוד לא קולטת שסיימתי ללמוד), ואני והיא לא הסתדרנו בחיים..פעם היא רצתה אותו ואז היא התחילה להיות ילדה מפגרת ושרמוטה...שהולכת עם כל דבר שזז ויש לו זין.. ולוקחת סמים בזמנה החופשי...וזה לא שהיא נראית טוב או משהו...סתם דפוקה..החבר שלי אמר לי שאנחנו די דומות באופי וזה ממש חירפן אותי...

קיצר לא יודעת זה גרם לי כזה לתחושה לא משהו שהוא הולך איתה...! אני יודעת שהוא ביקש ממני לבוא והכל ולא רציתי אבל פאק צריך לקום ב6 בבוקרררר זאת לא בקשה קצת מוגזמת מדי?? סתם...אני צוחקת...פשוט לא היה לי זין לזה...

אז הוא ביקש ממנה...וזה ממש מעצבןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן! כשהיינו חברים בפעם הראשונה היא התחילה לבכות לו!! כן ממש לבכות!! עם דמעות!! שיזרוק אותי כי אני לא מספיק טובה בשבילו!!! חוצפניתתתתתתת!!!!! כאילו מה את ילדה מסכנה?!

טוב אני גם כבר מתחילה להישמע די מסכנה אז נראה לי שכאן אני חותכת...יאללה ביי