"אכפתיות וחוסר האכפתייות" -כותרת מוזרה, לא? חשבתם פעם אם זה באמת הגיוני ומתקבל? אם הם באמת יכולים להיות ביחד?
חשבתי על זה המון, כבר המון זמן, וזה עולה בהמון סיטואציות בחיים, כמעט בכל מקום ואני בטוחה שאני לא היחידה שחושבת על זה.
הכל מתחיל בנו. אנחנו אנשים שחושבים על עצמנו, פשוט לא אכפת לנו מכלום כשיש סיכון בגוף שלנו, בחים שלנו. אנחנו בחיים לא נסכן את עצמנו.
עולים בי זכרונות מקטע שקראתי מזמן- מסופר שם קצת עלינו. מסופר שם על בחור בתוך חנות בת"א שנדקר. הוא שוכב שם מדמם וגם אם אנחנו נעבור שם ונראה אנחנו נמשיך הלאה. בחורה הותקפה באמצע הרחוב, צועקת והרבה מאיתנו יעברו שם וימשיכו ללכת-מהפחד! זה הרי טבעי, לא? גם אני הייתי עושה את אותו הדבר, בטוח הייתי פוחדת שאם אני אתערב אני אפגע בעצמי, אין סיכוי שאני אתן לזה לקרות, אין דבר בעולם שחשוב לו יותר מ..אנחנו!
מי מאיתנו לא זוכר את הקטע המזעזע שצולם ע"י הניאו-נאצים מפ"ת?! אני בטוחה שכולם! מראים שם איך חבורה של נערים ניאו-נאצים מתעללים ברוסי-נרקומן-יהודי, אבל זה לא העיניין, העיניין הוא שעבר שם אדם בסביבה שניסה לעזור לאותו רוסי ולפזר את החבורה ובסוף הוא חטף מכות, סכ"ה כי היה לו אפכת והוא ניסה לעזור!
זה נראה נורא, נכון? העובדה שבאמת אנחנו כאלה? וזה הכל אמיתי, וכ"כ נכון! ה"חוסר אכפתיות" הזה הורג אותנו מבפנים ואנחנו מתחבטים פנימה בעצמנו רק בגלל דבר אחד-אכפת לנו! באמת אכפת לנו!!
זה מתחיל בדברים הקטנים. ילדים בגיל היסודי יוצאים מבי"ס ותמיד כשהם רבים זה נראה ככה: חבור של ילדים "בריוניים" שמכים, מקללים וסוחטים ילד חלש, תמים. כמה מכם, שקוראים את זה עכשיו, היו מתערבים? למרות שאתם משכנעים את עצמכם שכן -זה לא! אל תשקרו לעצמכם! אם הייתם בכזו סיטואציה הייתם מסתכלים וממשיכים הלאה ומשכנעים את עצמכם שהוא כבר יסתדר וזה בסכ"ה מריבה של ילדים קטנים, אז מה כבר יכול לקרות?!
הבעיה היא שכ"כ כואב לנו כשזה קורה, ואחרי שאנחנו ממשיכים אנחנו מתים לחזור אחורה ולעשות משהו, כי כ" אכפת לנו וכואב לנו על אותו ילד מקסים-כולם ילדים מקסימים- אבל בכל זאת המשכנו הלאה, כמו כולם.
המון פעמים כואב לנו-אבל אנחנו לא עושים כלום, אנחנו בחור אונים.
איך אפשר לתקן את זה? אני לא יודעת, זה די קשה ומצריך מחשבה רבה.
אני מאמינה שאני אמשיך לחשוב על זה כמו שאני עושה ואעשה להרבה דברים אחרים. אני מקווה שנצליח לתקן את זה מהשורש כדי להפריד בין האכפתיות לחוסר האכפתיות, כי מה שבטוח-הכי כואב לנו להרגיש את שניהם ביחד, בו-זמנית!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
