אופטימיות.
אני לא חושבת שלא צריך להיות אפטימים.
אני גם לא חושבת שצריך להיות יותר מידי אפטימים.
אני לא חושבת שצריך לשבת כל יום שעות על גבי שעות בבכי ובדיכאון.
אני גם לא חושבת שצריך לשמוח כל היום.
סה"כ לומדים מכל דבר קטן כזה.
מהאופטימיות
מהדיכאון
מהכאב
מהחיוך המוזיף
מהחיים בכלל.
ברקע מתנגן השיר על אתי סואגן ז"ל.
הדמעות עולות בעיינים זה פשוט כל כך עצוב I:
ילדה בת 14 שתאבדה.
אני שומעת את זה ופשוט בא לי לבכות.
והחבר המאניק הזה שלה שאמר לה שהוא אוהב אותה ובגד בה ~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הילדה המסתורית ~
