מוזר שאני הספקתי להתאכזב מאנשים , כ"כ הרבה פעם בחיים שלי.
אבל בכל זאת חזרתי לסמוך עלייהם שוב,אומרים שזה הצד הדפוק בי . אני בוטחת באנשים מהר מדי.
וגם אם הם מראים לי שלא צריך לבטוח בהם,אני ממשיכה וסומכת עלייהם .
קרה לי שסיפרתי למישהי , על אחד שהתאהבתי בו . וקורה בנינו משהו . היא נשבעה לי שלא תספר,
ולמחרת כל בית הספר ניגש אליי, ושאל אם זה נכון .
המשכתי להיות חברה שלה. למרות שהיא הראתה לי שלא מגיע לה חברה כמוני,שסומכת עלייה.
כשהיא ביקשה ממני,עזרתי לה ונתתי לה את כל מה שהיא זקוקה לו ,כשהיא רבה עם ההורים . היא הייתה באה אליי. עד השעות הקטנות של הלילה,
הייתה מספרת לי כמה החיים שלה לא הוגנים. ואז הולכת ומרכלת עליי.
לפעמים אנשים ניגשים אלי ואומרים . "הלוואי והיינו כמוך" . אני אף פעם לא מבינה למה הם חושבים שהחיים שלי מושלמים,שאין לי בעיות ואכזבות.
אולי כי זה מה שאני משדרת? אני משדרת גלי ביטחון , ואגריסיביות ,אבל בפנים אני פגיעה יותר מציפור בלי כנפיים.
אני אף פעם לא אעז לפגוע,במישהו שלא פגע בי לפניי. אבל אם אני אפגע,אני אפגע בכל הכח . אני אהרוס אותו.
אנשים אומרים שאני רעה,וזה טוב. רעה. זה רע. זה רוע זה אי יציבות . מי שרע,הוא חסר ביטחון.
אבל אצלי,אצלי יש בעייה.
אני גם רעה,וגם רף הבטחון שלי מעל הכל , יש לי ביטחון עצמי גבוה, ואני יודעת איך ומתי להשתמש בו .
בנות לפעמים מקנאות בי (אני לא רוצה להשתחצן !), כשהם רואות באיזו קלות אני משיגה בנים , אני לא משיגה אותם בעזרת הגוף שלי,
הם פשוט רואים שאני כזו בטוחה בעצמי , אני זורמת איתם,ואז הורסת. כי עד שהאחד שלי יגיע,הוא יפחד לגשת . זו אני שאגש.
וכל הפעמים שאני ניגשתי. התוצאה הייתה טובה.
אנשים חושבים שאני משתמשת בגוף שלי,כמו בבובת ראווה,אני גאה בגוף שלי,ובאיך שאני ניראת . ואני לא משתמשת בו, ממש לא.
מי שמכיר אותי יודע, שאני שומרנית . וצנועה. אני שונאת להתגנדר יתר על המידה, ולא עונה לכל מילה שבן שולח אלייה.
אני ,זו פשוט אני . ואני שונאת שאנשים מקבלים אותי בתור סטיגמה,או בתור בובה.
אני .