בלוג עם שם מוזר

טוב אז אחרי שנרגעתי  קמת אולי זה הזמן לכתוב..

זה היה כ"כ נורא קמתי בבוקר כולי מאושרת ואז הודיעו לי שסבתא הלכה לנוח..

אני כותבת ופשוט לא מפסיקה לבכות..

אח שלי הגדול התחיל לדמיין אותה ולצעוק הוא התחיל לנשום מוזר זה היה כ"כ מפחיד..

לא הלכתי להלוויה אני פשוט לא מסוגלת..

ראיתי אותה לפני שבוע זה היה נורא..

אני כ"כ מתגעגעת אלייההה...

זה שפוט נורא..

היא שכתבה יותר מחודשיים בבית חולים והרופאים לא ידעו מה לעשות איתה..כלומר הם ידעו מה יש לה אבל לא טיפלו בזב כמו שצריך..

אני מצטרעת אם אני פוגעת במי שההורים שלו רופאים אבל אני חייבת להגיד את זה:

יש רופאים שם פשוט טיפשים חסרי לב!

זה החופש הכי נורא שהיה לי אי פעםם..!!
קום מעבר הדירה מהצפון לדרום ועכשיו סבתא מתה זהו אני לא אראה אותה יותר היא לא תכין לי את האוכל הטעים שלה יותר והיא הייתה יחסית צעירה בסך הכל בת 65.

ועכשיו כל הטלפונים זה פשוט נוראא רק מדברים איתי על זה שעכשיו טוב לא ואני מתחילה לבכות לאנשים אני לא כ"כ מכירה בטלפון זה מביך זה עצוב זה כואב..

שואלים אותי כל הזמן למה אני לא אומרת מה אני מרגישה.

אבל אני לא מבינה מה זה יתן לי אז כלל העולם ידע ששני כהן מרגישה  עכשיו:

פחד,כאב,כעס ועצב מה זה יתן לי הרי יועים שזה מה שאני מרגישה ...

היא הייתה סבתא כ"כ מדהימה היינו הולכים איתה לבתי קפה לטיולים...

סבתא אני מתגעגעת אלייך כ"כ!
נמאס לי שאומרים לי שעכשיו טוב לה..היה לה הכי טוב כאן איתנו!

עכשיו זה זמן טוב להפסיק לכתוב ההורים שלי יוצאים להלוויה..

ואני נשארת עם אח שלי..

ביי ביי ותודה לכל המגיבים

שלא נדדעע עוד צערר

לפני שעה בדיוק סבתא נפטרה.

אין לי מה לכתוב על זה...

חוץ מזה שאני ממש נושאת בתי חולים ואת כל השיט הזה!

סבתא אני אוהבת אותך