ושוב אני זנחתי את הבלוג... כמה לא צפוי..
עכשיו בחנתי את רשימת ה"ארכיון" שלי וגיליתי שעברתי את ציון היום של 4 שנים לבלוג.
איך הזמן טס.
סיימתי לימודים (כנראה) בהצלחה של 12 שנות סבל, חויות, אהבה ואכזבות..
האח.. איך הזמן טס..
אז זהו. עוברים לשלב השני של החיים.. השלב שממנו, אני משארת, כבר אין לאן לברוח. אתה כבר אוטומטית הולך עם הזרם. הצבא, העבודה והמשפחה.
אם כל התיכון עבר לי כל כך מהר.. כל השש שנים האלה..
מה יהיה כשאהיה בשנות ה20 או ה30 שלי.. ??
אני רוצה להישאר פה. לעולם!
כן, כן, במצב כזה של טיפשויות, של בכי, צחוק, טימטום ומשחקים קטנים.
כל כך פחדתי שזה יגיע. ואני עדיין.
הכל נוחת כל כך בבום, כל כך פתאומי..
פתאום כל מי שהכרתי מתגייס, כל מי שהכרתי לאט לאט נעלם בתוכי.
ישארו רק החברים הטובים, רק הקרובים מביניהם.
וגם הם לאט לאט יתרחקו וככה נגיע ל"עולם המבוגרים" האדיש והקר.
ממתי אני מדברת ככה??
ובמעבר חד,
לרוסים בלבד:
Врач больному:
- Пьете?
- Не откажусь!
Заходит врач в палату, в которой лежат три пациента и спрашивает у первого:
— Чем болеете?
— Геморрой.
— Чем мажете?
— Йодом.
— Проблемы есть?
— Нет.
Спрашивает у второго:
— Чем болеете?
— Половой орган болит.
— Чем мажете?
— Йодом.
— Проблемы есть?
— Нет.
Спрашивает у третьего:
— Чем болеете?
— Ангиной.
— Чем мажете?
— Йодом.
— Проблемы есть?
— ДА!!! Или пусть мне первому мажут, или пусть ватку меняют!!!
- Скажите, коллега - а Вы Пауло Коэльо читали?
- Нет...
- Лох!
- А Вы?!
- Я первый спросил...
טוב שלושה יספיקו...
עכשיו נתרגם לבעלי מוגבלות מסויימת שלא נולדו עם היכולת האדירה להבין/לקלוט/לקרוא רוסית.. :]
רופא לחולה:
-אתה שותה?
-לא אסרב!
רופא נכנס לחדר, שבו שכבו שלושה חולים ושואל את הראשון:
-במה אתה חולה?
-דלקת בדרכי השתן (והיציאה השניה).
-עם מה אתה מורח?
-יוד.
-יש בעיות?
-לא.
שואל את החולה השני:
-במה אתה חולה?
-איבר המין כואב.
-עם מה אתה מורח?
-יוד.
-יש בעיות?
-לא.
שואל את החולה השני:
-במה אתה חולה?
-דלקת בגרון.
-עם מה אתה מורח?
-יוד.
-יש בעיות?
-כן!! או שימרחו אותי ראשון, או שיחליפו את הצמר גפן!!!
-תגיד, ידידי - קראת פאולו קואלו(סופר)?
-לא...
-לוך!
-ואתה?!
-אני שאלתי ראשון...
ולסיום- חם לי!!!!!!!!!!!!!!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
