זה קרה ב-8.4.2006. אני זוכר את התאריך מצויין, כי בצרפת חגגו את יום נפילת הבסטיליה ובקינשסה את הטבח ההרואי במחתרת הכורדית. ואצלי, אצלי הנסיבות היו אחרות לגמרי. באותו יום מצאתי את אהבת חיי. כמו שאומר המשפט הסיני העתיק ("אם אתה עומד במרכז העולם, יבוא ג'ינג'י ערס ויוריד עליך וואחד סמחטה ללבן של העין"), הברק היכה בי. והיכן זה קרה? דווקא באחד מאותם אתרי הכרויות מפורסמים. שם הזדקרה לה קומתה הוירטואלית, גבוהה, נאה, מבטה כמבטו של שסק רקוב שנפל באמצע הסתיו מהעץ והמנקה טרם הגיע לאספו. הייתי בעננים, מבחינתי זה היה הזמן לעקוץ ולשמחתי נענתה העלמה לפנייה.
נפגשנו בבית קפה נידח בדרום העיר, היכן שקשי היום היו מבקשין נדבה ומקבלים כנים וזבבונים בתמורה. באותו ערב נשביתי בקסמה לחלוטין, והדרך להתאהבות מוחלטת קצרה הייתה. לפני שנפרדנו שאלתי אם להתקשר שוב, והיא ענתה לי: "כמו במשפט ההודי העתיק - אם הרגת פרה ברחוב, יעשו מהביצים שלך שישליק". הו, מה רבה הייתה חוכמתה, מה גדולה תבונתה. ללא ספק החכמה באדם, וגם נוהגת על חיפושית מודל 74'. איך אפשר לוותר על נכס שכזה?
עשיתי כעצתה והתקשרתי, תוך שאני מדקלם לה את המשפט הגיאורגיאני הישן והטוב: "חתול שראית היום צולע יסתובב מחר על בלוק השווארמה". נפגשנו שוב, הפעם בבאר צעיר ועולץ בצפון המדינה, יען כי הרגשנו הרפתקנים ונסענו מאות מילין. בסופו של ערב שבו שתינו לשוכרה, הכרזתי: "יקירתי, אהבת חיי את!". השתתקה. אמרתי "מה?", ענתה, "אתה יודע, לאהבה יש מחיר". שאלתי אותה מאיפה המקור של המשפט הזה, השיבה, "שום דבר, כרגע המצאתי". במהירות גדולה, כיאות לאדם השנון שבי, שלפתי מהשרוול את התגובה המקורית, "אה".
שאלתי אותה מה המחיר, אמרה לי 1,500 דולר לחודש, מאזדה סדרה 3 ופלאפון. נראה לי יקר מדי, אז הלכנו לעורך דין, לנסח מכתב. ידעתי שמצאנו עו"ד טוב, משום שעל דלתו התנוסס המשפט הקמרוני הנודע, "שני ברווזים מתים באגם לא יחפו על אוברדראפט של 15 אלף שקל בבנק". התחלנו בהתייעצויות קדחתניות שארכו לתוך הלילה. עקשנית הייתה, אבל הגענו לסיכום לבסוף. 1,450 דולר, סובארו DL יד שניה ו-MP4, שלא ידעתי שיש מכשיר כזה בכלל. עכשיו באמת הייתי על פסגת האולימפוס.
הצרה הייתה שחמש דקות לפני החתימה החגיגית היו חדשות עם דן כנר (נו, זה שפעם דפק וואחד מכות לאשתו, כמאמר המשפט "יקירתי, אם לא תהא השקשוקה מוכנה בקדרה, פצוץ אפוצץ את גבותייך"). התברר ששער הדולר קרס, ו-1,450 דולר של היום הם כבר לא 1,450 דולר של אתמול. עגומה הייתה התחושה, עגומה עד מאוד. אך אין מה לעשות, כפי שאמר אדם חכם פעם: "לאהבה יש מחיר". ומאז אני ממשיך לחפש, אבל הפעם לא אצא פראייר, הולך לפי השקל.