לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  Xx.ג'יימי,רוצחת השניצלים.Xx

בת: 31

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2007

התחלה חדשה-הכל חדש.


ימים עמוסים.

עמוסים מאוד.

התחלה חדשה,מדהימה וכיפיית בטירוף.

עוד לא קרה לי דבר כזה,

שאני מגיעה פעם ראשונה לבית-ספר חדש

וכולם רק מתעניינים בי.

ווהאו,

משהו חדש נכנס לשיכבה.

כולם שואלים,מחבקים,מדברים,מתעניינים,מסתכלים,

מחייכים.

זה עשה לי הרגשה מדהימה,

שהרבה זמן לא חוויתי.

התחלתי כיתה י'.

מוזר לי מאוד.

העומס על היום הראשון התחיל כבר.

ביום ראשון אחרי טקס עם הרבה זיעה וחום,צרחות,שריקות וצחוקים...

התחלנו ללמוד.

אני בכל אופן,

התחלתי ללמוד את ההגברה והמגמה שלי.

-

אז,את היום הראשון התחלתי ברבע לעשר.

היה מלחיץ.

נכנסתי ויצאתי,נכנסתי ויצאתי מהשירותים.

כל חמש דקות פיפי.

הלחץ חנק אותי.

החששות לא עזבו אותי.

כל הלילה לא ישנתי,אני עדיין לא קלטתי בכלל שסופסוף יזמתי ועשיתי לעצמי את השינוי הזה.

שניצל,

כמה שזה טוב.

אחרי הכניסה עם רגל ימין,התחלתי לחשוש טיפה פחות.

עשיתי את הצעד הראשון!

כולם הסתכלו עלי.

ואני חייכתי.

רציתי לברוח ולא לחזור לשם.

רציתי לחזור לבית-ספר הקודם,לא רציתי משהו חדש.

אני לא מצליחה לקלוט,

שזה יעשה לי טוב.פעם ראשונה.

ואז,כולם פתאום רצו אלי.

חיבקו אותי,שאלו...

היה כייף.

חזרתי פעם ראשונה עם חיוך הביתה.

חיוך אמיתי,אחרי בית-ספר.

הצלחתי לחייך חיוך אמיתי,

אחרי 6 שנים!

זה עשה לי טוב בלב.

אני לא מתחרטת שעברתי.

ממש לא.

-

היום חברה שאלה אותי:

"ג'יימי,אם היו נותנים לך מיליון דולר-היית חוזרת לבית-ספר הקודם?".

"בחיים לא.

ואני מצטערת שחששתי מהתחלה."

"גם לא הייתי נותת לך."

אחרי שהיא אמרה לי את זה,

חיבקתי אותה ואמרתי לה תודה.

אפשר להגיד,

שאת החברה' שלי מצאתי.

מה שמקודם לא היה.

למדתי לא לבטוח בכל אחד והפעם אני עושה את זה.

אני לא אתן מעצמי עד הסוף,

כדי שלא ינצלו[כמו תמיד].

התחלתי להשקיע,

לקחת את עצמי בידיים.

אין לי בקושי חיים!

כבר התחילו הבחנים,לקרוא 20 עמודים,

שיעורי בית,עבודות הגשה.

הזיבולי שכל,על ההגברות.

ציוני מגן[שלא הבנתי כלום מזה...].

סה"כ ההתחלה יוצאת דופן!

עוד לא הייתה לי התחלה כזאת.

במשך ארבעה ימים,

אני חוזרת רק עם חיוך.

כמובן,שיש קצת דברים שגורמים לעצב.אבל,אני לא אתן לזה

להוריד לי את המצב רוח.

-

הכל נגמר איתה.

לפחות בשבילי.

היא לא קיימת.

ולא תהיה יותר.

-

טוב לי.

מישהו היה מאמין שאני אגיד דבר כזה?

אוקי,

מבחינת בית-ספר טוב לי.פעם הראשונה.


ג'יימי,

שמצליחה לעמוד על שתי רגליים.

נכתב על ידי Xx.ג'יימי,רוצחת השניצלים.Xx , 5/9/2007 21:39  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הקודם   
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לXx.ג'יימי,רוצחת השניצלים.Xx אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Xx.ג'יימי,רוצחת השניצלים.Xx ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)