איזה מזל שיש את הבטן -

אין עשן בלי אש.

לא ככה? אז למה שאני אהיה עצבנית - אם לא עצבנו אותי? פגועה - אם לא פגעו בי? נראה לי שהבנתם את הכוונה, אפשר להפסיק, נכון?

אני יודעת שאני לא תמיד אומרת את הכל, ולפעמים גם אני צריכה זמן לעכל דברים. אני יודעת שקשה לי להגיד שאני פגועה בפרצוף, ושאין לי זכות לכעוס אח"כ, רק כי לא שמתם לב. אבל העניין הוא, שאתם כבר יודעים איך זה הולך ואיך זה קורה. ואתם שמים לב שמשהו לא בסדר. אז מה, אתם מצפים שאני אגיד לכם ללכת? או שאני אגיד לכם שנפגעתי? או שאין לי כוח אליכם? אני באמת לא מבינה איך אפשר להגיד את זה בפרצוף. ואני משתדלת להיות הכי כנה בעולם כשאני מרגישה משהו. אבל משהו דפוק בי, כנראה, ואני לא מסוגלת להגיד למישהו שיילך, שאני לא רוצה להיות איתו. אני לא מסוגלת להגיד שנפגעתי, לוקח לי הרבה זמן לעכל. זה משהו דפוק בי? באמת, תגידו, אני מוכנה לשמוע. זאת רק אני?

והסופ"ש הזה.. חלק כ"כ גדול ממנו היה פשוט מיותר. ולא, בארבי, את היית מהחלקים הטובים בו. אני מתה עלייך, זה בכלל לא קשור אלייך מה שאני אומרת כאן.

אנשים מיותרים.

שיחות מיותרות.

הערות מיותרות.

הרגשות מיותרות.

מאמצים מיותרים.

פגישות מיותרות.

הבטחות מיותרות.

ואין טעם להמשיך. כולנו הבנו. (:

עכשיו, יש אנשים שאכזבו אותי בסופ"ש הזה, כ"כ. והם מחפים על זה אפילו ברגעים אלה ממש.. ואני בהחלט מבליגה.

אבל סתם, לא יודעת. אולי זאת רק אני שחושבת שכשבן אדם אומר "טוב, הפעם אני אבוא לראות רק אותך." [וזה מרצונו החופשי, לא כי עשיתי ריגשי ולא שום דבר] הוא מתכוון לזה. אבל זו כנראה רק אני, כי אנשים לא מתכוונים לזה.

וזה מעצבן, שאנשים מתקשרים רק כדי שאני אביא את ההוא וההיא [טוב, בעיקר את ההיא. או רק את ההיא]. כי אין לי שום רצון לא להיות מנוצלת, ולא להרגיש מנוצלת.

ואח"כ, אתם מתפלאים שאני רוצה לעבור בי"ס. וזה לא בגלל השכבה, כי האמת שהתחלתי לחבב אותה, אפילו. ולא בגלל המורים. או הבי"ס. פשוט כי אני חייבת לנשום, להתרחק, זה יותר מידי צמוד בשבילי. פשוט יותר מידי. אני חייבת את ההזדמנות הזאת, להתחיל מחדש. להיות קצת לבד - אבל פשוט בגלל הנסיבות, מתוך בחירה - לא בהרגשה חרא.

זה באמת כייף וטוב לפרוק.

והאמת, שעכשיו כמה שיחות כבר עשו לי יותר טוב, אבל לשים את הראש מתחת לכרית, להתכרבל בשמיכה, לשים מוזיקה ולבכות נראה לי בהחלט פתרון נהדר עדיין. אה, ולספור את השניות עד שאני אוכל לחבק את ברקו [כן,תתפלאי עד כמה את חשובה לי] דניאל, ניצן וליאת, כי אין כמוהם, והם עושים לי כ"כ טוב.

ונסיים בחיוך..

(: