אני פשוט רואה שאני לא כ'כ מוצאת זמן וזה שבוע מאוד עמוס
ואני לא אוהבת למשוך אתכם הרבה זמן, בכל זאת פרק אחרון וזה..
אז זה רק החלק הראשון של הפרק..
אני שמה פה קישור לשיר , תגבירו רמקולים כי הוא חלש יחסית..
http://www.youtube.com/watch?v=aHW3BTF5pWY
וכמסומן תפעילו.
תהנו :)
-
קמנו בבוקר וירדן ישר רץ לבית החולים. לא רציתי לבוא איתו ולהעיק עליו.
הוא צריך את המרחב שלו .
וגם הירהרתי , כל זה היה אשמתי.
' כלבה ' לחשתי לעצמי .
-
... " מי זה ירדן ?"
ירדן:" אני."
.. " שלום אני דר' תמיר . אני רוצה להגי.."
ירדן:" מה עם רותם ?" שאל באגרסיביות.
דר' תמיר: " היא בסדר היא יצאה מכלל סכנה. היא אפילו כבר ערה ומדברת והכל כרגיל."
ירדן:" והתינוק?"
דר' תמיר:" תקשיב.. זה .. אולי תשיב?" גימגם בלחץ.
ירדן:" אין תינוק , אה ?"
דר' תמיר:" תראה עשינו כל שביכולתנו .. אבל לא הצלחנו להציל אותו. אבל אני צריך שתקשיב לי רותם במצב מאוד עדין כרגע.. רותם, לצערנו לא תוכל ללדת יותר "
ירדן התיישב מחוסר מילים והדר' הבין שזה הסימן שעליו ללכת ולהשאיר את הנעל המבולבל לעצמו.
" רגעע ! " צעק ירדן.
דר' תמיר הסתובב אליו.
ירדן:" אני יכול להכינס אליה כבר"
דר' תמיר :" כן רק תזכור מצבה עדין. או קי ? "
ירדן מלמל טוב טוב קטן ונכנס לחדרה בבית החולים.
-
להפעיל את השיר [:
ורד עלתה על המשקל , קילו פחות. בקצב הזה שום דבר לא יזוז כעסה על עצמה .
היא פשוט ישבה ופרקה:
את ל-א רעבה.
אבל , אני רעבה...
לא את לא רעבה. את שומעת ?! את לא רעבה!
אני כן.
אז תשתי.
עדיין רעבה.
את בדר"כ לא אוכלת בשעות האלו, מה פתאום את רעבה? אני כל הזמן חושבת על אוכל.
אז אל. תחשבי על אממ , ירדן, רותם , עלי!
אני כ ל הזמן חושבת עלייך , אנה.
אני יודעת , תשתי.
עדין.
די מספיק ! איך את רוצה להיראות ?
אנ.. אני לא יודעת .
כמו שאת עכשיו? הסתכלי רגע על בטנך ! אל תכניסי אותה פנימה – כמו שהיא. גדולה נכון?
נכון אנה.
ככה את רוצה להיראות ?
לא אנה.
תסתכלי עלי רגע ! ככה את רוצה להיראות? כן !!
אז די ! אין מקום למשחקים ! את כמוני , כן או לא ?
כן אנה , אני אהיה כמוך.
אז תשיתי ותעני לי , את רעבה?
קצת.
אבל זה רעל מהיום ורד. את מבינה? את אוכלת כשאת חייבת אוכלת ירקות , רק ירקות. ירקות זה הבסיס שלך.
אבל .. אמא תשים לב.
תעשי הצגות , את מומחית בזה. את תהיה כמוני רק תאמיני . אוכל = רעל.
כן אנה , בי אנה.
אין בי . אני פה איתך , לתמיד. '
-
שרון עלתה לעלית הגג בשקט מופתי.
היא נכנסה לתוכה זו הפעם הראשונה בחייה כיוון שעלית הגג נמצאת מאחורי חדרם של הוריה ותמיד כשנגשה לשם אמא העיפה אותה באכזריות.
היא ראתה שם דפים על דפים, ערמות אינסופיות. היא החלה מפשפשת בהם קוראת כותרת אחת שמשכה את עיניה יותר מכל" חוזה אימוץ " .
-
משה ואנה נפגשו בבית הקפה הקבוע שלהם.
משה: " את נראית לי מוטרדת.."
אנה:"כן .. נופר אתה יודע.. היא עוד שם .."
משה:" כן אני באמת צריך לדבר איתך על זה. אני .. אני עובד בשירותי הצלה , אני זאת אומרת אנחנו בחברה מוציאים משלחת חיפוש כדי למצוא אותו עוד יומיים .. "
אנה:" דיי לא נכון ! באמת משה ? "
משה חייך חיוך רחב וענה :" באמת באמת אבל יש תנאי. "
אנה:" מה התנאי ?"
משה:" את מפסיקה עבודות מזדמנות , זנות .. "
אנה:" אתה מדהים. מבטיחה."
והיא נשקה לו בעדינות על שפתיו.
אנה:" אולי תבוא אלי הביתה ? היום זאת אומרת עכשיו , לארוחה ?"
משה:" ואלכס ?" משה כבר היה בקיע בכל העינינים של אנה.
אנה:" הוא יכיר אותך זה בסדר, הלכנו?" והם שילמו על הקפה ועזבו את המקום.
-
רותם:" ירדן" אמרה בכל חלוש כשירדן נכנס לחדרה.
ירדן:" די .. אל תתאמצי " אמר. פשוט כי לא היה לו משהו אחר להגיד לה.
רותם:" ירדן .. אני לא יודעת מה לעשות ." וראה איך עיניה מתחילות מאדימות.
ירדן:" רותם.. אין מה לעשות . זה המצב. את .. "
רותם:" אני בחיים לא אהיה אמא " והדמעות זלגו לה.
ירדן:" אז.. את תאמצי. את תסתדרי , את מסתדרת בכל מקום "
רותם:" אני רוצה להיות אמא !!!!!!!! אני רוצה ילד !!!!!" צעקה ככה שכל המחלקה יכלה לשמוע.
ירדן חיבק אותה חיבוק אוהב, כמו שרק הוא יודע.
היא נרגעה בין ידיו.
רותם: " אתה בחיים לא תהיה שלי, אה?"
ירדן:" זו .. זו לא את .. "
רותם:" זו ורד" השלימה את משפטו. " אתה באמת אוהב אותה."
ירדן:" כן .."
רותם:" אתם , אתם לקחתם לי את הילד ירדן ."
ירדן:" רותם מאמי , את יודעת שורד לא דחפה אותך בכוונה ובטח שלא התכוונה לדבר כזה.
היא לא רעה. היא לא מושלמת נכון , אבל היא לא רעה. "
רותם:" ירדן .. אני לא יודעת איך להחזיר את הגלגל אחורה באמת שלא. אני מצטערת על הכל. רק תסלח לי ."
ירדן:" זו את שצריכה לסלוח לי , בגללי את פה המצב הזה..."
רותם:" פיטים .?"
ירדן:" יפה לך להיות עצובה " אמר וציחקק.
וראה את החיוך מתפשט על פניה.
ירדן כבר פנה לצאת , ואז אמר לה" עוד יבוא האחד, אל תדאגי. במוקדם או במאוחר. אבל הוא יבוא"
ראה חיוך חושף שיניים עם עצב שלאט לאט נעלם לו , ויצא מחדרה בתחושת הקלה . אך ידע שהוא עוד צריך לדבר עם ורד.
-
חלק ב' יהיה בקרוב אני מקווה
תהנו :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
