זהו..הגיע הזמן להגיד שלום.

אני מעיפה את הבלוג לכל הרוחות ואני רצינית.

הגעתי למסקנה הפשוטה - שאני לא רוצה שאנשים יקראו יותר את מה שאני כותבת.

אין יום שלא עובר במחשבה "מי קרא את הפוסט..?" "הפוסט ממש מטומטם אני לא רוצה שיראו אותו" ועוד כאלה.

ומי אני שיכולה לשפוט אנשים אחרים? אני לא יותר טובה מאף אחד.

אני נהיית פה אנוכית מרגע לרגע.

זה הזמן להיפרד.

אחרי שנה וכמה שבועות הבלוג הזה מיצה את עצמו לגמרי.

אז תגידו שלום, כי עוד מעט לא תראו שום דבר חוץ מדף לבן

ויכול להיות שאני אחליף מספר אבל מבחינתכם הוא מחוק.

להתראות לכולם.הקוראים הנאמנים ואלו שסתם נכנסו לפה בשביל להביע תנחומים ^ ^"

בקביק 3>

בפעם האחרונה(הוו..דרמטיות..)

שמתי לב לאחרונה שיש בי הרבה שינויים..שינויים ממש קטנים אבל בולטים.

כמו למשל שאני מרכיבה פתאום משקפי שמש אחרי ששנים לא הבנתי בשביל מה אני צריכה את זה..

וגם שאני נורא אוהבת גופיות וחולצות עם מחשופים פתאום בזמן שכל חיי שנאתי את זה. יכול להיות שזה קשור לעובדה שגם הגוף שלי השתנה.?..

ולמשל שאני קונה עכשיו בזארה..כמו איזו ילדה מפונקת שמתה על בגדים.

ובזמן ששנתיים לבשתי רק שחור אני פתאום מגוונת ושחור נהיה אצלי הצבע למקרי חרום ולא ההפך.

אני יודעת שהשינויים האלה נורא אנוכיים אבל אני חושבת שזה לא קשור רק לחיצוניות. כי השינוי בא ממני..

הבטחון והפתיחות ושאני מסוגלת לעמוד על שלי. כל אלה גרמו לשינוי הזה.

אולי גם בגלל שהייתי שותה כמעט כמו שמכונית צורכת דלק ומעשנת כשהחיים "נורא קשים"..*כן כן בטח ענבל..תפסיקי לשקר לעצמך. החיים שלך הרבה יותר קלים משל רוב האנשים שאת מכירה.לפחות עכשיו.* והדברים האלה במידה מסויימת עזרו לי.(מבחינה חברתית ולא יותר)

ההרגלים האחרונים הופחתו בזמן האחרון וטוב שכך.

אבל מה..

אני עדיין שונאת בנות שלובשות גופיות עם מחשוף, סקיני ג'ינס ומשקפי שמש.מאז ומתמיד שנאתי אותן.פקאצות.

אבל אין מה לעשות..אני כל הזמן מחפשת להרשים ולהראות טוב ולא תמיד להרגיש טוב.

כמה אנוכי מצידי.

אז מה אני מנסה לומר בעצם?..שאני סותרת את עצמי כי אני מטומטמת?

יכול להיות..

אבל משהו חסר.הלבוש זה חיצוני וכל השאר זה שטוטי.. השינוי לא באמת כזה גדול ואני עדיין אותו בן אדם כמו שתמיד הייתי אולי עם קצת יותר ביטחון אבל זה הכל.

משהו חסר..משהו שאני לא יכולה להסביר או להבין בעצמי..

הלוואי וידעתי איך להשלים את מה שחסר.להבין מי אני ואיך לעזאזל אני קשורה לעולם הזה?!

אני בטוחה שהרבה אנשים מרגישים כמוני..ההרגשה הזאת לא חדשה לאף אחד.

ולא תהיה עד שנמצא את התשובה..