טוב אז יש לי כמה דברים להגיד...
אני בכלל מצאערת שרשמתי ת'פוסט הקודם.... לא האמנתי שתגיבו ככה...
ממש לא פייר מצידכם.... נכון שזו רק דעתכם... אבל עד כדי כך להגיד עוד מילים בוטות?
סכ"ה הבעתי את דעתי.....
אני עדיין ירשום את הסיפור למרות הכול...
לסיפור:
_________________________________________________________________________
באנו לצאת החוצה וישבנו טיפה על הספסל....
עד ששירז הסתובבה ורציתי לראות על מה היא מסתכלתת...
וואי פשוט לא האמנתי למה שראיתי...
ראיתי את ליגל יושבת על הספסל.... ואור מכיתה ט' 2 לידה... פשוט לא האמנתי...
אבל לא הבנתי למה גם שירז הייתה בשוק טוטלי... הרי רק ליגל בגדה בי... נכון היא חברה טובה של ליגל... אבל גם נדמה לי שראיתי דוק של דמעות...
לא יודע למה... אבל רציתי שליגל תבגוד בי, חיכיתי שיקרה איזה משהו כדי שאני ייפרד ממנה...
לא רציתי להיפרד ממנה משום סיבה... ולהגיד לה שאני לא אוהב אותה, ושרציתי ששירז תקנא...
אז ככה ש... כבר ידעתי שאני הולך להיפרד ממנה...
שירז: "מה אתה לא קם אליה?"
אני: "אממ... לאאא... אני לא יקום אליה אני רוצה לשמוע מה היא אומרת לו אח"כ... ומה קרה לך?? למה את עצובה? הרי בסכ"ה את קשורה לליגל מאוד... אבל למה את עצובה... זה לא בך בגדו.."
שירז: "טוב, אי אפשר לשמור ממך סודות...." היא סיפרה לי את הסיפור על האייסי.. ועל איך שהוא רצה לצאת איתה, והיא שיחקה אותה קשה להשגהה....
באותה שנייה אהבתי אותה, על האומץ שלה, שבכלל לא איכפת לה שאם היא תצא עם אור היא תהיה מקובלת... לא היה איכפת לה מכלוםם.....
אני: "שירזי, עשית בשכל... תגידי... את אוהבת אותו?? או שסתם הידלקות??"
שירז: "סתם הידלקות... אבל אני פשוט לא מאמינה... ס'תכל הם ככה כבר הרבה זמן.. הם אפילו לא נושמים.."
אני: "חחחחח... אוהב ת'חוש הומור שלךך... נראה לי שעכשיו טעיתי בקשר לליגל, אני בחיים לא יתאהב בה, זה מה שאני יודע, ועוד אחרי המתנה של אתמול.."
שירז: "איזו מתנה?"
אני: "אהה... נכון שכחתי לספר לך... אתמול אחרי שהלכת... אז רבנו אבל אח"כ השלמנו.. והיא הביאה לי שתי שרשראות... תראי"
והראיתי לה את השרשראות..
בספסל: (מנקודת מבטה של שירז):
תום: "אהה... נכון שכחתי לספר לך... אתמול אחרי שהלכת... אז רבנו ואח"כ השלמנו.. והיא הביאה לי שתי שרשראות... תראי"
וואי באותו רגע כ"כ רציתי שהם ייפרדו... אז אמרתי ת'משפט הכי פחות צפוי..
אני: "אימל'ה... ליגל כזאת כלבה... וגם אור הזבל... בוא נתקרב אליהם דקה.. ונשמע מה הם אומרים, אל תדאג אני רואה ת'פנים שלך... חח... הם לא יראו אותנו ולא ישמעו אותנו... הנה נתחבא מאחורי הפח הירוק..."
והצבעתי על הפח...
תום: "שירזי? למה הרעיונות שלך תמיד מוצלחים??...חחח"
אני: "חחחחח....."
הלכנו והתחבנו מאחורי הפח...
ליגל: "תקשיב, אור, יש לי חבר מאמי..."
אור: "מי זה החבר שלך?"
ליגל: "תום..."
אור: "תום החננה מכיתה ח' מהשיכבה...חחח"
בדיוק תום בא לצאת אליו כי הוא ממש התעצבן... אבל השתקתי אותו...
ליגל: "חחחחח.... תקשיב מאמי, אל תדאג אני ייפרד ממנו כבר היום, אני אוהבת אותך מאמי שלי...."
ואני חשבתי לעצמי..... אז למה אתמול היא בכתה והתעצבנה...
תום כ"כ התעצבן מזה.. שכבר לא הספקתי להגיד לו להיות בשקט.. ולשבת בשקט והוא כבר קם מהמחבוא... אז גמני קמתי....
תום: "את לא צריכה להיפרד ממני ליגל, כי אני כבר נפרד ממך.."
ליגל: "תום, לא התכוונתי למה שאמרתי באמת..."
תום: "מזהה... שמעתי את כל השיחה.... וגם שירז סיפרה לי על אור.."
והוא הסתכל לכיוון אור.... הייתה לי כ"כ פדיחה...
התחלתי לרוץ לקפיטריייה, ותום? אחריי...
תום השיג אותי והחזיק לי ת'יד....
תום: "שירזי, אני אוהב אותך כ"כ... אני מצטער שהסכמתי לליגל בכלל..."
אני: "גמני.." לא האמנתי שאמרתי את זה... אבל החלטתי שאני הולכת אחרי הלב שליי...
תום: "מה, מה אמרת??"
אני: "אמרתי שגמני, גמני אוהבת אותך.."
תום: "ובתור מה?"
אני: "בתור ידידה אתה יודע כבר.."
ראיתי את תום מתעצבן קלות אז אמרתי לו...
אני: "נראה לך... בתור חברה... כ"כ קינאתי שהיית עם ליגל.. אני כ"כ אוהבת אותך ומאוד.."
תום: "גמני נסיכה שליי.... אין.. זה נראה לי כמו חלוםם...חחח..."
אני: "חחחח... תום? מה זה המשפטים האלו... ?? חחחח... יואווו אני אוהבת אותך...."
הוא התקרב... הרגשתי ת'נשימות שלו... והתנשקנוו.. יואווו כ"כ אהבתי אותו..
עד ששנינו שמענו כיחכוח בגרון.....
________________________________________________________________________
מקווה שאהבתם...
תגיבו??
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: