באמצע פברואר התחלתי דיאטה. (תקציר: בחודש וחצי שאחרי הלידה עליתי 6 קילו שבועיים מהלידה ירדתי 15 קילו ואז התחלתי לעלות. אכלתי כל יום חפיסת מילקה, חטיף, שתיתי ליטר וחצי נסטי אפרסק ובין לבין זללתי חבילת רבע לשבע. לא באמת הופתעתי כשהתחלתי לעלות במשקל, יותר הופתעתי מחוסר היכולת שלי להפסיק את זה לבד. אז הלכתי לחוג דיאטה כל יום שלישי. בחמישה חודשים הורדתי 17 קילו ומסוף אוגוסט עליתי 2 וחזרתי למשקל הרגיל-גבוה שלי. בשביל המשקל הרגיל נמוך שלי אני צריכה לרדת עוד 3 קילו. אני פחות רוצה להתעסק במספרים ויותר ללבוש את זוג המכנסיים האהוב עלי). אמא שלי התחילה לרדת במשקל במאי. היא ירדה עשרה קילו. היא נראית מצוין למרות הקרחת.
הפסקתי את הדיאטה בשבוע האחרון של אוגוסט. יצאנו לחופשה ואחר כך היה לי קשה מדי, עמוס מדי, תירוץ-כלשהו מדי. אני רוצה לחזור לדיאט ואמרתי לעצמי - היום הפינוק האחרון שלי לפני השיבה לחוג דיאטה יהיה קרואסון שקדים. הגעתי למשרד, לקחתי את התיק כדי להוציא את משקפי השמש והארנק, אבל לא היה שם ארנק. מסתבר שזה באשמת רונן ששם את הארנק באיזו שקית (גם לו לא היה הסבר). וככה קיבלתי תזכורת שהיקום שומר עלי.