נבדק ונחקר במשך הפלגה של 4 ימים.

הרגשתי כמו בניסוי חברתי סדיסטי ולא אנושי.

תחשבו על זה.

לתקוע חבורה של אנשים

(החבורה כוללת אנשי הייטק מהחברה של אבא, בני/ות זוגם, וילדיהם המפונקים)

בספינה אחת... אהה ודנה דבורין וצוות "שינים"...

הביאו את דנה דבורין. הסיוטים הכי גרועים שלי עשויים מ"מקרנה".

בכל מקרה, כל האנשים הנ"ל בספינה של 15 קומות, בלי יכולת לברוח. או לאכול אוכל אכיל.

מצוקה.

מילת מפתח בהפלגה הזאת...

מילה אדירה לדעתי.. צריך להחדיר אותה לשפה היומיומית שלנו.

שמתי לב כמה אח שלי השתנה....

"רועי, לך תבדוק אם אני בשירותים"

פעם הוא היה בודק... עכשיו כבר לא... זה אומר שהוא גדל טיפה לא?

עצוב... אהבתי לעשות לו את זה.

יש שיגידו שאני אחות רעה...

זה לא נכון.

אני פשוט מחשלת אותו... זה כהכנה לחיים...

קשה באימונים קל בקרב... הוא יהיה בסדר.

הביאו לנו גם את בית הבובות.... פאק כמה אנשים יש שם!

איך הצליחו לשים את כל בית הבובות בספינה אחת?!

דיברתי על זה עם אחיות שלי.

הגענו למסקנה שאם נתחיל עם מישהו רנדומאלי,

אז יש סיכוי של אחד לשלוש שהוא יהיה מבית הבובות.

בשלב מסויים אני ואחותי התחלנו לרקוד.

טוב, אי אפשר לקרוא לזה ריקוד... פשוט..אהה.. פיזזנו תוך כדי הליכה.

קל לצאת משפיותך כשאין סביבך אנשים מוכרים שלא מוצגים תחת הקטגוריה של "משפחה".

בערך ביום שהלישי הגעתי למסקנה שהמשפחה תאהב אותי בכל מצב,

ואת האנשים האחרים אני לא אפגוש יותר בחיי..

אז למה להתאמץ?

דפקו אותנו עם האוכל.

היינו בנגלה הראשונה של ההפלגות.

לקחו ספינה איטלקית מרשימה (וגדולה פי 3 מהטיטאניק) שיודעת לבשל אוכל איטלקי,

ואמרו לה:

"טוב, עכשיו באים חבורה של אנשים קטנוניים, אז תבשלו להם אוכל כשר"

*הספינה לא יודעת מה לעשות עם עצמה* "אממ... טוב.."

אז הם ניסו עלינו דברים.

לא מוצלחים, יש לציין... הם יודעים להכין רק דגים ואני לא אוהבת דגים...

תעשו את החישוב בעצמכם.

(כן, אכלתי רק קינוחים)

יצאו מזה כן כמה דברים חיוביים...

סיימתי את "היער" והגעתי לאמצע ב"אל תגלה"..

הרלן קובן... בנאדם מטורף... מלחיץ טיפה שהוא מסוגל לחשוב על כאלה דברים...

החדר היה פצפון...

מכירים את החדרים בטיולים השנתיים של ה8 בנות בחדר?

יותר נורא.

אני מדברת על חדר שיש בו מיטה זוגית באמצע, סביב המיטה אין מקום לזוז,

ומעל המיטה שבכל צד נפתחת מיטה, יש שולחן ודלת לשירותים קטנטנים.

לא, אין חלון. או חיים. 

תנחשו באיזו מהירות ספינה מפליגה.

נו, תנחשו...

כמה אמרתם? 80 קמ"ש? משהו בסגנון?..

תנחשו שוב... אם אמרתם 17.8 קמ"ש אז צדקתם...

זה כל כך איטי שבאלכם למות.

וזה נהיה כל כך איטי רק ביום האחרון שכולם כבר מתים לחזור הביתה...

שתבינו, ביום השני הפלגנו במהירות של 38.2 קמ"ש...

טוב נו.. לפחות יהיה יותר קל לדחוף את דנה דבורין מהסיפון.

היה מצחיק.