את כרגע מאוהבת בבנאדם שגדול ממך ב-5 שנים. בגיל שלך פער הגילאים הזה נורא משמעותי.

16 ו-21.

נישמע הזוי.

זה גם ניראה הזוי מהצד.

כשראיתי אותכם ביחד בפעם הריאשונה דיי נבהלתי.

זה בולט לעיין. ההבדל הזה...

אז את מאוהבת בו.

ואת בחורה צעירה שלא חושבת על המחר.

עזבת את הבצפר.

נטשת את ההורים ועברת לגור אצלו.

אחרי תקופה מסויימת עברתם לגור לבד. בת''א. כ''כ רחוק מהבית.

ואתם גרים בדירת חדר מתפרקת.בדרום ת''א.

עושים שטויות, מעשנים לא מעט, דברים שעדיף לא להכניס לגוף.

הוא עובד אפשהו.

אותך פיטרו מהעבודה כמה ימים אחרי שהתקבלת.

אז כרגע את מחפשת עבודה אחרת. ואת סך הכל ילדה בת 16.

את אמורה להיות בבצפר ולישון בבית של ההורים.

לא לעבוד באיזה מפעל ולהסתובב בלילות ברחובות של ת''א.

אני מכירה אותך מלפני 6 שנים.

היית שונה לגמרי.היית ילדה מלאה באופטימיות ושמחת חיים.

למדת טוב. טוב מאוד. כיתת מופת, בצפר לאומנות.

תמיד פירגתי לך על זה. מבחינתי החיים שלך כבר היו מסודרים. שמחתי מאוד.

נתת לי את הכוח והרצון להיות טובה גם, ללמוד ולהשקיע. להוציא תעודת בגרות.

כמובן שקבלתי תעודת בגרות. מלאה. אפילו מלאה מדיי.

ציונים מעולים, מקצועות מוגברים. הכל כמו שצריך.

כמו שגם את היית אמורה לעשות.

אבל לא.

התחלת להסתובב עם טיפוסים מוזרים. פריקים למיניהם.

כאלה שלבשו רק שחור, שמעו מטאל, הבריזו מבית הספר בשביל להפגש באיזה מקלט ולעשן.

לעשן לשתות ושוב לעשן.

זה מה שעשיתם.

אז עזבת את בית הספר. ועברת לגור איי שם בשכונת עוני מתפרקת עם מסומם בן 21.

זה לא מה שציפיתי ממך.

אני רק מקווה שהשגעון הזה יעבור לך.

שתחזרי לחשוב בהגיון, תחזרי הביתה להורים שדואגים לך בלי סוף.

תשלמי בגרויות ותסדרי את הבלאגן שעשית.

אני נורא דואגת לך.