הרבה דברים קרו בתקופה הכה "קצרה" שנקראת החופש הגדול .
אני עבדתי איזה שבועיים בבנק הפועלים . היה כיף שם כי לא הייתי לבד כל יום במשך שבועיים תייקתי לי במשך שמונה שע' היכרתי שם הרבה אנשים היה ממש כיף .
אבל הנה הגענו לשבועיים האחרונים של החופש ואני מרגישה בתוך תוכי שלא ניצלתי מספיק את החופש הזה לא בילתי כמו שתכננתי לבלות עם החבר שלי . זה מאכזב קצת כי זה החופש האחרון שלו הוא מתגייס בסביבות מרץ אפריל ואני יודעת שישהיה לו זמן . אבל אני לא יודעת מה יהיה איתי אני עולה לכיתה י"ב לשנה האחרונה לשנה שמסכמת את ההשקעה שלי
מחר אני הולכת לממדיון איתו לבלות איתו . הוא הבנאדם שכל בוקר שאני שומעת את הקול שלו גורם לי לחייך . הוא זה שהופך את היום שלי ליום טוב עם התחלה עם רגל ימין .
אני כל כך אוהבת אותו שעצם החשיבה שלי עליו גורמת לי לחייך . אני כלכך קשורה לבאנדם הזה הוא פשוט החצי השני שלי .
בחודש הבא ב-15.9 נחגוג שנה וחצי ביחד . וגם את ימיי ההולדת הקרובים זה לזה . שלו ב-21.9 ואז הוא אהיה בן 18 . ואני ב-23.9 אהיה בת 17 אני כל כך קטנה שאני רק קיבלתי את הצו ראשון ב-15.8 (יום ראשון שהיה) הצו התייצבות שלי הוא ב-3.10 . ולמזלי יש ילדה שנולדה איתי באותו היום האימהות שלנו שכבו זאת ליד זאת . והצו התייצבות שלנו הוא באותו היום ובאותה השעה .
כל מיני דברים ערבבתי בקטע הזה בגלל שהרבה זמן לא הייתי פה . ולא סיפרתי הרבה דברים .
אהה דרך אגב לאח שלי יש יום הולדת יום שישי הוא אהיה בן 21 אני מתכוונת לקנות לו כוסות שוטים כי הוא ברמן ומצאתי כוסות ממש יפות .
אני שומעת בדיוק עכשיו שיר של אביתר בנאי שנקרא :"כלום לא עצוב" ,המציאות שבה אנו חיים אזרחי מדינת ישראל שפותחים בבוקר את העיתון / המחשב / הרדיו ושומעים על מקרים מזעזעים שקוראים . הבקשה שלי היא באמת שאני אקום ולא אשמע על מקרים של מוות / רצח / טרגדיה . פעם אחת אני רוצה לקום בבוקר ולא לשמוע דברים קשים .
המציאות שאנו חיים בה היא מציאות קשה . אנחנו מסתכלים וגם נמצאים במדינות אחרות שאפילו לא מודיעים לכמויות כאלה . הדשא אצל השכן קצת ירוק יותר מאשר אצלנו אבל אנחנו צריכים לשמוח בחלקיינו . אנחנו עם מאוחד (כך אני חושבת) אנחנו עם שאחרי שנות גלות שב לארצו האמיתית והקים את לעם היהודי שאותו ניסו לחסל מדינה יהודית שהיא מדינת ישראל.
אני גאה במולדת שלי אני גאה להיות ישראלית ואני מקווה שכל אזרחיי המדינה מרגשים כך . כי אין לנו ארץ אחרת . לי לפחות יש אבל אני גאה במה שיש לי .
אז אחריי שיעור מולדת שדפקתי לכם עכשיו .
אני מקווה שמשהו קטן התחלחל בכם . כן אני ילדה או ליתר דיוק נערה בת 17 עוד מעט . אבל תיקחו את החיים שלכם בידיים אל תעשו שטויות כמו ששאר האנשים עושים . זה מראה על חוסר כבוד לחיים שיש לכם עכשיו . תעריכו מה שיש לכם .
אז אחריי שיעור באהבה עצמית ובכבוד .
אני סיימתי לכתוב את הפוסט הזה אני מקווה שאהבתם את מה שכתבתי כי זה באמת בא מעומק ליבי .
יום טווב והמשך שבוע נפלא .
רתם ..
הנה השיר תשמעו . הוא שיר טוב שמתאר בצורה הכי טובה את מה שאנחנו עוברים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הנערה ההיא
