אני שונאת לחלום, כמו שאני שונאת את הפעימות החוזרות והנושנות בראש שלי,
הורסות אותי עד ליסוד.
הכל בסדר עכשיו. אני בסדר עכשיו. טוב לי.
והפעם אני יכולה להגיד את זה בקול צלול. בלי חששות, בלי פחד.. טוב לי.
עידן הבלוג הזה נגמר. לפחות לתקופה הקרובה. למה,אתם שואלים?
אין לי צורך יותר בכתיבה כאן. כי המחשבות שלי כתובות במקומות אחרים.
פיזית, במקום אחר. נפשית? בראש ובנשמה שלי ובלבם של אהוביי ואוהביי.
בכל נקודה ונקודה במקום הזה השארתי חלק ממני. בין אם מחשבה, זכרון או תסכול.
הייתי יכולה לחפור בפרידה הזו מהיום עד מחר, אבל יש לי הרגשה.. שזה לא הסוף.
אני חושבת שאני אחזור. אני לא יודעת אם עוד חודש-חודשיים, חצי שנה, שנה.
אבל... אני אחזור. [:
תודה לכל מי שקרא, הקשיב, הגיב, הבין, דאג, שמח בשמחתי.. נתן לי זכרונות, ועוד.
,Oh, I’m turning over will
.And I’m cleaning up this holy mess I made
,Everything’s fine
.Everything’s okay
...Everybody loves a fool
,Everybody walks away
.Everybody walks away
להת'.
עד לסוף התקופה הזו. בואו נקווה בשבילי שזה לא יהיה בקרוב.P:
...
שני.
.listen...it's the wind of change
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
