המאמר מתורגם מהאתר של HOSSAM RAMZY מהכתובת הבאה :
רקדנים ורקדניות יקרים ,
שוב אני פותח את הפה הגדול שלי .אני חושב להודות לקהל הקוראים אני כותב זאת בשביל הקריאה , יש לי תחושה שזה אולי יהיה לקחת עוד דרכים משאני מאחל לעצמי. אבל בבקשה שערו שאני בחור נחמד מתחת לכל התפאורה הזאת.
אני יכול להיות... אני מבטיח ....
"להיות שם , לעשות זאת , לקרוא ספר , לצפות בסרט ולקבל חולצה ? "
בביקוריי בכל מדינות העולם כמעט , ראיתי את כל היבשות ונימשכתי במשך שנים מעטות לעמים ולאומים שונים.כמעט בכל אחד ממדינות אמריקה כל מדינות אירופה , כל מדינות צפון אמריקה , כמעט בכל אוסטרליה ומדינות ערביות ואפריקה.אני הייתי מאוד מוקסם מההתעניינות והאהבה לריקוד שלנו (ריקוד הבטן), ומהמשיכה לתרבות ולמוזיקה שלנו ולמספרם הרב של הרקדנים ורקדניות אשר אך ורק הגיעו בזה הרגע ממדינות המערב או מכל מקום שהוא, ברוכים הבאים , אני ניתקלתי בהכנסת אורחים ודאגה רבה ונתנו לי הרגשה שיש לי עוד אלף אחיות חדשות לאורך כל העולם ,את מי אני אוהב יקיריי, יש לי כבוד לכולם וברצוני להקדיש את המוזיקה שלי, וחיי ליצור מוזיקה עבורכם ולמענכם .
אני גם מופתע מרמת מעורבותן של הנשים הנהדרות הללו וממשפחותיהן המתעניינות בריקוד ,במוזיקה ומהתרבות המצרית או המזרח תיכונית. מעטים מהן מקדישות את חייהן לגמרי לריקוד.
אני מקווה ומתפלל שיום אחד האנשים במצרים יביטו באומנות המפוארת והמטופחת שלנו בכבוד , ובפועל ,מעטים מאיתנו מהמזרח תיכוניים מקדישים זמן רב לריקוד ולהוציא מן הכלל חתונות,מסיבות ימי הולדת או ארועים שבחסות הממשל כמו הלהקה האזרחית , שיעשו זאת בכדי לעשות רושם ולהוביל מדינות למען רעיון זה.
אז, אני מרגיש דחף , עמוק בתוך ליבי לעזור ולידע את האנשים שאני פוגש ברחוב במסעותיי , בסדנאות , וששולחים לי קלטות וידיאו של קטעי ריקוד שלהם או במסיבות בעיירות שביקרתי. אני מרגיש ורוצה לייעץ לאותם רקדנים בצורה הולמת וכשגריר של מדינתי על תרבותי ואורח חיינו התרבותי , ודרך ההתקרבות אליה לא קלה .
אבל קודם כל יש דבר אחד שברצוני לבקש מאחוז גדול מהרקדנים שאני פגשתי בטיולי :
כשאתם עומדים להתחיל לרקוד לצלילי המוזיקה בבקשה 
למדו מעט ,מרקדנים שפגשתי יש שהיו מעוניינים בכוריאוגרפיה האחרונה מקהיר ? , או מעיצובי התלבושות מצו האופנה האחרון מקהיר , או חלק שחושבות שזה כל כך דבר מיוחד להיות עמוסה באביזרי ריקוד.
אף על פי כן , אני פגשתי בפועל במיעוט קטן מאוד שהיה מעוניין בדבר הבסיסי לריקוד. אני ראיתי הרבה רקדנים ורקדניות עושים כל מיני דברים מוזרים ומשונים שהופיעו בתלבושות יקרות שעשויות ע"י צו האופנה האחרון מקהיר ואחדים שאפילו נוסעים למצרים בכדי שיעצבו להם תלבושת לפי גזרתם .
אבל לעיתים רחוקות מאוד אני רואה את אותן רקדניות רוקדות לפי המוזיקה .
האם בסדנאות שאתם משתתפות אתם שואלות אותי שאלה לגביי העשייה של תנועה זו או אחרת ?
לדעתי ריקוד זה כמו לתופף ולנגן בחליל , או לרצות לנגן בפסנתר , או לחשוק לנגן בכלי העתיק שניקרא עוּד , או קאנון או כל כלי אחר. הגוף של הרקדנית הוא כמו כלי נגינה. הרקדנית היא כחלק בלתי ניפרד מהתזמורת ושותפה לכל תו וצליל היא צריכה לשלוט על תנועותיה ולנגן בגופה בשילוב עם התזמורת.
בתוך כל סגנון מוסיקלי חשוב לדעת את הספירה הנכונה ולמיין בצורה טובה כמוזיקאי וכנגן את הצליל המופק ולהאזין לנגנים האחרים , בעוד שכל אחד מנגן את חלקו ולא פולש לתחום אחר של כלל הנגנים בתזמורת. בתקווה שמנגנים את אותו שיר הנגן חייב להאזין ולהקשיב לאחר תוך כדי ניגון ולדעת להפסיק שהתזמורת מפסיקה ולהגביר את הקצב כשהקצב מוגבר ולהיות קשוב לכל המתרחש בתזמורת.
כנגן תוף מצרי כשאני מנגן שיר , אני זוכה לתשומת לב קפדנית מכל אחד ואחד.כמו חברי לקבוצה בתזמורת , אני צריך בהחלט לבטא את המקצב המנוגן ולהיות ער לשינויים שחלים במקצב. אני חייב להאזין לכל אחד ואחד מהנגנים . כאשר התזמורת מלאה יש להיות ער לשינויים ולהיות קשור בחוט לחלק שלך .אבל כשאני מנגן קטע סולו אני מנגן בשקט על מי מנוחות ושומר על העיתוי של המוזיקה והאיאחזות במקצב , אני תמיד מאט את הקצב ומעטר אותו במעט דגשים .
במגעיי עם הרבה אומנים מצליחים בעולם הריקוד שקשור לריקוד האהוב שלנו כמו רקדן ההודי הKATHAKALY נאיד סידיקי של פאקיסטן או הרקדנית הספרדיה מריה פרננדס ממדריד , הם מבלים הרבה שעות בסטודיו בכדי ללמוד ולשנן את המקצב ,ואת הספירה הנכונה והשירה של המקצבים ולימודן של תנועות הגוף וההתחברות למוזיקה המנוגנת והעברת המסר לקהל הצופים ולהתחבב עליו .
מדוע כל אחד חושב שבתוך מצרים או במזרח התיכון הריקוד הוא שונה? האם הוא אכן שונה ? כן , אני יודע אם את בתור רקדנית תחשפי את גופך זה ימשוך את תשומת לבם של הרבה מן האנשים ויגרום להם להתעניין בך כשגרירת המזרח התיכון , אבל אני סח על אודות האומנות , התרבות והאסטטיקה כאן.
ראיתי הרבה רקדניות ורקדנים שהגיעו מבחוץ עם חליפות , כוריאוגרפיה ,מוזיקה שאמרו : " זו כוריאוגרפיה שתוכננה במיוחד בשבילי ע"י המורים הכי מפורסמים ".
אני חש שנושא הריקוד קרוב לליבי , בגלל שאני רוצה להעניק לכן רקדניות ורקדנים הבנה של הריקוד ושבאמת הריקוד יהיה נכון וטוב.
כך שאילו אתן רוצות לדעת כיצד לרקוד כמו הרקדניות במזרח התיכון ואיך הריקוד שלכן לצלילי המוזיקה יהיה נכון זו הדרך לעשות זאת .זה חינם בשבילכם מתנה ממני , ואני מקווה שתפיקו את המיטב מעצמכם ותנצלו זאת .
והנה לכם מחשבותיי 
:
אילו אתם בוחרים או לוקחים קטע של מוזיקה חשוב שתעשו את הבחירה הנכונה .
עכשיו נסו לגלות קצת יותר הבנה מוסיקאלית . על מה השיר מדבר מבחינת מילים ומוזיקה , מה הרכב היצירה ... האם זה שיר קיצבי ושמח ? או שיר עצוב ? האם שיר אהבה לאהובה או לאהוב ? , מהו סגנון המוזיקה המתנגנת ,האם הוא קטע קלאסי , או פולקלורי או בלאדי או אימפרוביזציה של בלאדי או סעידי .
אז מצאו מה המקצב שמנוגן ,כמה תיבות מכיל כל מקצב.
אם יש לכם אוצר תנועתי בסיסי לכו עם כל אחד מהמקצבים ( שניים או שלוש צעדים אשר יכולים להתאים למקצב ), אתם צריכים לעשות עבודת חקר טובה. אחת הרקדניות החביבות עליי ביותר ממצרים היא הרקדנית פיפי עבדו. אני מבטיח לכם שהיא מבצעת שלוש או ארבע צעדים בלבד בתוך רפרטואר שלם. אבל היא עושה את התנועות כהלכה במקום הנכון ובזמן הנכון עם חיוך שובה לב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
