הרואה למרחקים
כל אחד מיוחד בדרכו, הם אומרים. אני עדיין לא בטוחה עד כמה המשפט הזה נכון לגבי, אבל זה לא אומר שאני לא אפתח בלוג. אם אתם נכנסים הכינו את עצמכם לחוויית השגרה היום-יומית של נערה מתבגרת - כי זה פחות-או-יותר כל מה שיש לי להציע. |
| 8/2008
החברה של החברה שלו
לפני שנה וחצי התחילה החברה הכי טובה שלי לצאת עם מישהו. בחור חמוד, גדול ממנה בשנה, אוהב אותה מאוד ומוכן לסבול את ההתנהגות האופיינית של תיכוניסטיות שיוצאות עם חיילים (כלומר, עלוקה).
כבר שנה וחצי שהיא לא מפסיקה לדבר עליו. וזה סבבה, באמת, ומעניין (נו, רכילות). היא כל הזמן הוא פה והוא שם, וכל הזמן יש לה תסביכי געגועים, בכי והתפרצויות. הוא קר מדי, לא נחמד, היא בדיכאון כי הוא בצבא, והיא כ"כ כ"כ כ"כ אוהבת אותו (!!!).
אז היא הצטרפה לפורום חברות של חיילים, שם כל הבנות האחרות גם כאלה. וכולן בוכות על מר גורלן כשהחבר החייל סוגר והן לבד ובדיכאון. והן לא נושמות וחיות ושורדות לבד. טוב, אולי שורדות, אבל גם זה רק משיחה לשיחה.
אבל הוא בחור חמוד, בצבא לבד ונהנה מתשומת הלב הרבה. וככה הוא מתקשר, אפילו כשאסור, ומדבר איתה אל השעות הקטנות של הלילה. שיחות שאחר כך היא משחזרת לי מילה במילה. וכמה היא מפחדת שהוא יעזוב אותה או יבגוד, למרות שפעמיים היא כבר הזכירה פרידה.
ואז היא נסעה לחוץ לארץ, בוכה על מר גורלה כי היא בלעדיו. סיפרה לכל מי שהיא פגשה על החבר המושלם שלה, ואיך היא מתה עליו ומתגעגעת אליו. ופתאום היא ראתה מישהו שנראה כמוהו ואת הלילה הם בילו ביחד בליטופים בנשיקות. WTF
ואני צריכה לשמוע את כל הזבל הזה, על איך שהיא מתגעגעת אליו ושהיא תראה אותו רק שעתיים כי אנחנו נוסעות עוד מעט כל החברות, ואוף למה הטיסה מוקדמת. ואני מחבבת אותו מאוד, והוא כמו כלב הולך אחריה. ופשוט נמאס לי מהצביעות אנשים! למה אנשים חושבים רק על עצמם, למה היא מתגעגעת אליו ובאותו הזמן בוגדת בו? לא בוגדים כשאוהבים. ולמה הוא עיוור? ולמה אני חברה יותר טובה שלה ולא שלו, כדי שאני אוכל להוציא את הסוד המגעיל הזה ממני? איכס. תפסיקו להיות צבועים, אנשים. אם לבגוד, אז אחרי שנפרדים. ככה זו לא בגידה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
