אני ישבתי בחדר וניסיתי לפתור את הבעיות במתמטיקה. מאז ומתמיד היה לי קשה להבין את כל המספרים האלו שקופצים לי מול העיניים, אבל עכשיו זה כבר בכלל סיפור. מתמטיקה ארורה! החלטתי לעזוב את המתמטיקה וללכת לראות קצת טלוויזיה. זה מדהים איך זה שעם כל הערוצים החדשים האלה שיש היום עדיין אין מה לראות, יש לי 600 מספרים בשלט ועדיין כלום! משעמם... סגרתי את הטלוויזיה וחזרתי לשיעורי הבית במתמטיקה. עדין כלום, מאז שהמורה שלנו, ברוך, נפטר בהתקף לב והגיע המורה החדש הזה, יוסי אני חושבת שקוראים לו, אני כבר לא מצליחה בכלל להבין כלום. הקצת שהצלחתי להכניס לראש הקטן שלי קודם לכן, שברוך המורה הקודם עוד לימד אותנו יוסי לא מצליח להכניס לי פנימה. מתמטיקה ארורה! עזבתי שוב את המתמטיקה והלכתי להתקלח. כשאני ערומה מתחת למים החמים שזורמים עלי אני ממש כמו מסוממת, הכול נעשה רחוק ומתוק פתאום והזמן כאילו ולא עובר, מעבד פתאום מהצורה שלו. ככה אני נשארת שם עד שאני מרוקנת לגמרי את כל הדוד. אני יכולה לעמוד שעות מתחת למים הזורמים אט אט על גופי ולא לשמוע כלום. פעם אבא שלי פרץ את הדלת כי הוא ואמא חשבו שהתעלפתי שם או משהו כזה, נשארתי בפנים שעה, אולי יותר ולא שמעתי כלום. לאט לאט המים הרותחים הפכו לקרים יותר. התנגבתי טוב ולבשתי פיג'מה. אמא עוד תצעק עלי שגמרתי לה את כל המים. חזרתי לחדר, העפתי מבט על השולחן אולי תרד עלי השראה או שיקרה איזה נס ואני אצליח, אבל ניסים לא קורים לי בדרך כלל. את שיעורי הבית במתמטיקה אני כבר לא אגמור היום. מתמטיקה ארורה! כיביתי את כל האורות סגרתי את התריס לאט והפעלתי את הרדיו, גם ברדיו כמו בטלוויזיה אין שום דבר מעניין. עוד להקה עושה מופע איחוד ועוד להקה של פרחות עם קול צווחני, הפעם ממין זכר, טוענת שהיא הולכת להיות הדבר הבא. כיביתי את הרדיו גם כן, הצצה אחרונה לכוון השולחן, את שיעורי הבית במתמטיקה השערתי למחר. חושך, שקט, מתמטיקה ארורה!
רציתי להוסיף משהו על התעלוכה ערבית יהודית (יום שישי אחת וחצי) בשכונת עג'מי ביפו אבל אמיתי סנדי כתב על זה בבלוגו המוצלח ביותר בעליל, כך שאין לי מה להוסיף פרט לתקרעו, תפנימו, תבואו!
אני הנכה מתכוון לעשות כל מעמץ כדי להגיע..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
