Crappy Mornings

והנה.... שוב עוד הפעם הכל נגמר... שוב דף חדש..

שוב להתחיל הכל מהתחלה. שוב להתאושש מהמכה. ואז שוב ושוב ושוב....

הדמעות הן המילים שהלב לא יכול לומר..

מרגישה כ"כ מבולבלת... אני לא יודעת מה באמת אני רוצה. מצד אחד אני אהבתי אותו ואני חושבת שאני עד עכשיו אוהבת כמעט כמו את החיים שלי... ומתגעגעת אליו בטירוף.

אבל מצד שני, אני שנאתי אותו בימים האחרונים. ואני כל הזמן חשבתי על להפרד איתו. אבל בכל זאת...

אני מרגישה כ"כ ריקנות.. הכל נפל עלי פשוט באותו הרגע... הכל..  תוצאות הבגרויות. המבחנים. הלימודים. הנפילות. לדעת

שמרכלים עליך מאחורי הגב דברים ממש לא נעימים. הכאבים. הבדידות. הגעגועים. הפרידה...

אני כ"כ הייתי צריכה עידוד בזמן האחרון.. אבל..

בא לי למות.. אבל אני יודעת שזה לא נכון. לא נכון לחשוב ככה. אני יודעת שבסוף הכל יסתדר. אני יודעת שאני לא אשאר לבד.. אבל בכל זאת... עצוב לי. מדכא. מבודד...

LOVE IS LIKE WAR. EASY TO START. HARD TO END. IMPOSSIBLE TO FORGET.