The life story of

פתאום מאד מאד רע לי, אולי זה בגלל שכתבתי לחבר שלי מייל מגעיל, אולי מכיוון שלא הצלחתי לעזור לפנינה, אולי כי אני הרגע אכלתי ואני עדיין רעבה, אולי כי יש מזג אוויר מגעיל ואפרורי היום, ואולי זה מכיוון שהיום היה לי שיעור בסמנריון הראשון שלי: בורחס ואפלטון, ואני נורא מפחדת שאני לא אצליח למלא את דרישות הקורס ויותר מכך, אני מפחדת שלא אצליח או יותר נכון אתעלף כשאצטרך להציג את הרפרט שלי....

הפחדים והחששות משתלטים עליי, מספר פעמים בלתי מבוטל ביום... לפעמים אני באמת עסוקה מדי כדי לתת להם התייחסות, אבל לרוב אני פשוט מציגה את מצב הפחד כמצב דיכאון שמקשה לתפקד...

לא, בדיכאון כבר הייתי, חייתי אותו ויצאתי מהמים, די יבשה...

שום דבר לא יביא אותי שוב למצב הזה, של הדיכאון, אני אכה בו ברגליים ובידיים, אני אחנוק אותו עם שקית על הראש, אני לא אתן לשד הנורא הזה לחזור לחיים שלי....

אז עכשיו אחרי שכתבתי את כל זה, אני מפחדת קצת פחות פתאום...