היי, שיוו זה מוזר.

אני יודעת שאני מדברת לעצמי כאן, אבל ממש לא אכפת לי .

לא הייתי פה כברר..... פפפפפפפפפפפפ..... המוןן זמן.

התגעגעתי אז באתי.

וואו. תכלס'.. השקעתי בבלוג הזה...

=]

אני ממש ממש אוהבת אותו!!

וממש ממש קשורה אליו...

מפוסט לפוסט התבגרתי. מתגובה לתגובה. מעיצוב לעיצוב.

אמרתי כאן את מה שאני מרגישה.

כמובן שאם רסן כי לא יכולתי באמת לחשוף הכל, והיו פה המון אנשים שאני יותר מידי מכירה.

אבל כ"כ אהבתי את המקום הזה..

אהבתי לכתוב פה את כל מה שעובר עליי... רגשות, סיפורים, צחיקותת,חפירות, עצב, אהבה, כעס.. וסתם פוסטים בלי פואנטה..

מידי פעם... בכמה חודשים.. או שנים.חח.. אני באה לכאן... מעיינת... מדפדת בדפים.... נזכרת קצת בכל מה שכתבתי.. בכל מה שבער בי בתקופה הזאת.. כמה סתומה הייתי... וכמה רגישה וחמודה.. חופרת!!!!

רציני שיש פוסטים אני לא מאמינה על הטמטום שלי..חח

כאלה שאני מעדיפה להתכחש לעובדה שאני כתבתי אותם..חחחח

מדי פעם לפעם אני גם מעדכנת.. מילה, שתיים... מה זה משנה??

העיקר שהבלוג לא יימחק לי כי לא כתבתי כלום שנה שלמה. חחחח

וואי חפרתי פה על הבלוג הזה.. כמה חפרתיי או הווו.... בדיוק כמו עכשיו.. בחפירה הנוכחית..

כןכן חברימוס, אני ילדה חופרת.. מה לעשות? חיים.. אח אח אחחח.... מה הייתי עושה בלי הבלוג הזה??!

ובלי כל התגובות המפרגנות, המצחיקות ואיך אפשר בלי- הלא קשורות..

היו פעמים שהתעצבנתי על מה שכתבו.. אבל למדתי לקבל כל תגובה בפרופורציה...

ובכמה בלוגים של אנשים אחרים חפרתי.. חחחח!!..

וואו לא יאומןןןןןןן שעברו כמעט שנתיים!!

בלהבלהבלה... כזו אני ילדה חופרתתת...

=]]]]]

אחאאחאחחחח... תענוג להיות פה שוב.

3>

הייתי.

אני.