יום אחד אתה קם בבוקר פותח ת'חלון מביט לרחוב

מדליק סיגריה ושותה קפה - נאנח ואומר וואי איזה כייף

יום אחר אתה בקושי יוצא מהמיטה ושזה קורה אתה גם לא מבין מה המטרה

מדליק סיגריה ושותה קפה- חוזר למיטה ותוהה

מה הפאקינג חיים מוזרים האלה?

בתקופה האחרונה אני עובר שינוי מאוד משמעותי בחיים

לא חשבתי שאכנס למצב כזה לעולם..

אני קורא את הבלוג שלי ומבין המון דברים מהילדות

שהם בעצם סללו את מי שאני ואת הבריחות שלי מהתמודדויות בחיים

הבלוג שלי כ''כ מעניין אותי (אני מודה לישרא-בלוג על השימור) בגלל

שהייתי בו בארון - וכתבתי דברים בלי שאף אחד הבין את משמעותם ורק אני

וככה בעצם התמודדתי עם הקשיים בחיים וזה עזר לי באיזה מקום לפרוק

אבל החברה שהייתי בה לא איפשרה לי להיות מי שאני - אני לא איפשרתי לעצמי

וגיליתי בבלוג דפוסי התנהגות של בריחה מהחיים האלה

בגיל 15-16 בערך שאני כותב עליהם 

עם הזמן שעבר והתבגרתי קיבלתי כלים יותר ממשים להעזר בהם לבריחה

והתחלתי להשתמש בסמים ואלכוהול בשביל להתמודד עם הרגשות המזדיינים האלה של החיים

אני שמח להגיד ולהודות ליום הנקי שלי ועל תקופה מאוד מאתגרת 

של למידה- התבלטויות הבנות אי שיגרתיות ותלישות מהקיימות שלי

על חודש ו 22 יום שבהם אני נקי מאלכוהול וסמים

ומה שאני מרגיש בעצם זה שתלשו אותי מהחיים שלי ושמו אותי שוב בגיל 15-16

ושוב אני מתמודד עם אותם בעיות שכתבתי בעבר רק שעכשיו אין את העזרים הנוראיים האלה

ואני צריך להתמודד איתם בעצמי.

זה קשה והגרון כבר שבור מלנסות להכיל

אני מרגיש כ''כ ריקני ואבוד 

בא לי לעשות העתק הדבק מפוסט ב 2007 ולהבין שזו בדיוק אותה התחושה

של הרייקנות - ועכשיו אני צולל בחזרה לעומקים ומנסה להוציא מהמצולות את כל האלמוגים

להסתכל עליהם אחרת, להעריך אותם ולהודות על עצם קיומם - אני לא יכול לשנות את הפגמים שלי

אני יכול לנסות לקבל אותם ולבקש מהאל שיסיר אותם ממני

(בתאכלס אני לא מבין את המשפט האחרון שרשמתי אבל זה משפט שמדבר על גמילה מסמים,

אני בתהליך מאוד מורכב. חשבתי שזה יהיה פשוט גמילה מסמים אבל זה לא כ''כ פשוט כמו שחשבתי)

ורק להיום:

השבת הזו קצת מחורבנת... הכל גשום ומזעזע

ונגמרו לי הסיגריות ואין לי כוח אפילו ללכת לקנות או להתלבש בשביל ללכת לקנות

בדרך כלל אני קם על עצמי ומתאפס נורא מהר, היום קמתי וואלה לא בא לי אפילו להתאפס

אני בהרס העצמי הזה - המיטה שלי לא מסודרת כולי מבולגן וקלמזי - לא אכלתי לפי התפריט שלי היום

עד עכשיו יצא לי להיות במיטה ולראות איזה סדרה לא כ''כ מוצלחת

וואלה לא הכל וורוד - וצריך לקבל גם את הימים האלה בקבלה ולא בהלכאה עצמית (קל לומר את זה)

תכף ידידה שלי באה אלי וזה משמח נאכל משהו נהנה ונראה לי שהיום - רק להיום - אני רק לשעה 

מנסה להישאר נקי משימוש בסמים כי במצבים כאלה שהם מבולגן ונורא אפל ובדאון הכי קל למצוא פתרון מבחוץ

ולהדליק תחושים בעזרת עזריים חיצוניים כמו סמים. וואלה לא עוד

THIS IS THE LIFE אני אוהב את עצמי ולא מוכן לוותר. 

שולח מבעד לשורות חיבוקים וחיזוקים לאנשים שקוראים פה 

והכי חשוב : להודות על מה שיש.

על הסיגריות שנגמרו לי - ועל הריאות הנקיות שהצלחתי להשיג

על הגשם שגורם לי לא לצאת מהבית אבל גורם לאוויר להיות צח ונקי יותר

על המיטה המבולגנת שנראה לי עכשיו בהרבה יותר נוחה ותודה על קיומה

על הטלוויזיה שיש לי ועל האופציה להתחבר ולראות סדרות בכייף גם אם הן לא הכי מוצלחות שיש

- זה כבר גרם לי להרגיש יותר טוב

אז אני משחרר את הפוסט הזה לאוויר ומודה על עוד יום נקי