אחד אחרי השני לקחתם אותי בהפתעה לים, בלילה. לכולכם היה ברור שאין דבר שיקסים אותי יותר מזה.

בכל המקרים הרוח נשבה כיאלו קיוותה שנעזוב את הים בשקט.

הים בלילה גורם לי להרגיש בדידות איומה והקור הזה זורם בין כל חלקי הגוף שלי והאף שלי נהפך לאדום. תמיד ראיתי את הים בלילה רק דרך האוטו...

הרומנטיקה עולה על גדותיה, מסתבר.

לעלות אליי הביתה נהיה פאסה.

אתם נמשכים לאדישות שלי, לחוסר איכפתיות הרצחני שמתרוצץ לי בין העיניים. אתם נמשכים להומור הציני ולדיבורים האין סופיים על רחמים עצמיים. אתם נמשכים לקלילות שיצרתי ולקריצות שלי אל אהבה חופשית.

בעיקר אתם נמשכים להגיע לניצחון, ולרצון לקבל אותי למרות שאתם לא בעדיפות ראשונה.

אני אוהבת גברים.

כמה שאני אוהבת גברים...