Its like bringing a knife to a G U N F I G H T |
| 5/2009
מחכים לסוף
זהו, מסיבת סיום כבר הייתה, בגרויות עוד מעט ונסתיימות, אני רק מחכה לסוף הזה.
מסיבת הסיום הייתה זוועה, סליחה על המילה, אבל זו המילה היחידה שבה אני יכולה לתאר את מה שהלך שם.
אני שונאת את האנשים, אנשים שמלווים אותי כמעט מכיתה א' אולי, שנאתי את האווירה עצמה
לבד לבד לבד לבד
זו לגמרי הסיבה העיקרית ,לא היחידה, שאני שמחה שאני מאחורי זה. עוד כמה בגרויות ואני לא רואה את הפרצופים שלהם בחיים. (לפחות ככה אני מקווה)
רק מחכה שהכל יסתיים, להתחיל בחיים חדשים, אנשים חדשים, ובזמן הנותר גם עבודה חדשה, כי גם היא קצת הפכה לשנואה עליי.
יותר מהכל אני גם רוצה להשתנות, להפסיק להיות בנאדם ששונא הכל, מהמראה החיצוני, האופי שלי ועד לאנשים שאני נמצאת איתם יום-יום. להפסיק להיות אדישה ולהתחיל לעשות משהו עם החיים שלי כי הם לגמריי ריקים עכשיו..
אני מאמינה שהזמן יפתור הכל, אבל אני לא יודעת בעצם.. אולי זו אני שצריכה להתחיל לפעול וליזום? הבעייה היא שאני לא יודעת מה ואיך.. אין כ"כ הרבה אנשים שאני יכולה לנסות, אולי לדבר איתם על זה וגם אם כן אני לא בנאדם ממש פתוח לגבי הדברים האלו..
אני מתוסבכת עם עצמי, זה עצוב
| |
חיים
זה כבר נהפך לשיגרה יומיומית..
קמה ב4 בצהרים, אין חשק לאכול, בקושי עובדת ומרחמת על עצמי ברמות. אפילו הפוסט הזה נכתב מתוך רחמים עצמיים.
אני רוצה להכיר אנשים חדשים, למלא את החיים שלי, להרגיש את הטעם בהם, להתאהב, לחיות בשביל משהו ובשביל מישהו, לא להרגיש חסרת תועלת עם עצמי בכל יום שעובר.
הלימודים נגמרו, מה שנשאר כרגע אלו רק מתכונות ובגרויות, ואת האמת, אין לי חשק, אין לי כוח לגעת בלימודים, אני לא בראש ללימודים ולא חושבת שגם יכנס משהו אם אני אתחיל ללמוד.
12 שנים ביזבזתי מהחיים שלי על הבית ספר, אולי 20-30% מזה (במיוחד בתקופה האחרונה, שבשבילי היא כ3 שנים) אלו היעדרויות.
מה אפשר לעשות כדי להחזיר לי את המוטיבציה, את הרצון להשקיע פעם אחת ולתמיד ומינימום לעבור בגרות מסכנה?
החיים שלי ריקים, מכל הבחינות שאני רק יכולה לחשוב עליהן..
| |
|  כינוי:
Illusion & Dream בת: 33 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
