בלוג חמוד של נימפומנית חולת טקילה בעלת מחשבות מוזרות |
| 11/2009
תקשיבו.
שוב הרוח מלטפת
את הדמעות על לחיי,
ואני לאט הולכת
מהרהרת על חיי.
ויתרתי על החלומות
בשבילה, בשבילך ובשביל כולם
וכעת הנה זאת אני,
אני בצל כל העולם.
צועקת, זועקת, מתפרפרת כולי
רוצה את הקצת...
שישמעו גם אותי.
| |
החיוך המלטף.
והנה הוא מגיע, קולך הסוחף, והנה הוא מרגיע, החיוך המלטף.
ונשיקה פה ועוד אחת שם, ואני נסחפת, ואני כולי שלך.
הוא יודע את החולשות, וללא רחמים משתמש בהן
שוב, ושוב ושוב.
אך הנה הוא מרגיע עם החיוך המלטף.
הוא לא שלי עוד,
הוא התרחק.
יושב לו אי שם, וצוחק.
יודע שאוהבת,
יודע שכואב,
יודע מחכה לו...
לחיוך המלטף.
| |
מאת: משומשת.
מרגישה משומשת כמו מברשת ישנה, להשתמש ופשוט לזרוק. ובא לי לברוח כל הזמן, ובא לי לבכות, ורק לשקוע ברחמים עצמיים,בחלומות. עד סוף ימיי. עם כל מגיעה אני מרגישה טוב, חם ונעים. אך רק לרגע, והוא חולף, במהירות, יותר מדי. הלב מחסיר פעימה, עוצרת נשימתי, להרגיש את החום הזה כמה שיותר. אל תלך... השאר לצידי, לא. תלך. אל תתן לי להרגיש משומשת. אל תתן לכאב הזה לחדור אל ליבי עמוק עוד יותר... הנח לי לנפשי, תן לי לנשום... לא יותר מדי. אל תלך. הבדידות הזאת משגעת אותי, אבל מכאיבה לי רק מבפנים, משאירה לצקות. והפגישות האלה, בהן מרגישה משומשת, מראות את כל הכאב על פניי, הופכות אותי למי שאני, אדם מכוער עוד יותר.
אוהבת. שונאת. שלך לנצח, תמיד. משומשת...
| |
|