במכאניות האצבעות מפרפרות בחצי-נוקשות
והתודעה אדישה ויבשה, מדבר של רִיק ושממון
האופק שחור, אפילו לא ערפילי
רק זוהַר חלק ובוהק ומושחר
כמו מרחו את הכל בזפת

כמישות, מונוטוניות
הסכר חתום
ואין יותר מה לומר
שברירי מילים, צבעים וצורות מתרפקים על עפר של שמיטה
שלגים ופריחות אינם בנווה
רק רבדים-רבדים של חולות
דיונות אינסופיות של אבק ודוחן

אבדון והספד אין לו
לא חסַר לאדם
רק עדשות ומחטים של גלדי קרחונים, נטיפי חלודה
מבקרים ומכים ורומסים וחומסים את כל שנותר
הם שאבו את המהות
אשְמה

הילולת התיעוב, המיאוס
הצחנה
היובש וחוסר-הטוהר

עשן בלי מראות
אינספור נצרים
ונדר יחיד לא אשא
בשל אי יכולת
בשל אי רצון
כי הפלגמטיות ירשה את הכתר

חיים במבחן
עמק השכלה
גיבובי עדשות
קיום והתקיימות
רוחות של הבטחה
גשרים-לא-קשרים



מעתה ועד עולם