לסמוך על

זה לתת את כל הכוח בעולם לפגוע

ולצפות שלא יעשה בו שימוש

זה כנראה הדבר הכי טיפשי שאפשר לעשות

ובכל זאת זה מפתה כל כך

ההרגשה המתוקה הזאת,

שאי אפשר לעמוד בזה

ורק מעטים מסוגלים להתאפק, ולא לעשות את טעות חייהם

ולהפקיד את כל מה שמשנה בידיים של מישהו אחר

על סמך רושם ראשוני או היכרות עמוקה

בגלל תחושת בטן, או בגלל רצף של מעשים

לכאלה שהוכיחו את עצמם, או לכאלה שנראים כאילו הם יעשו זאת

הרי בסופו של דבר

אנשים משתנים

ולסמוך, אפילו קצת

פירושו להיפגע,

דיי הרבה.

הרי אי אפשר להישען יותר מידי, בסופו של דבר- מה שזה לא יהיה, יתמוטט

אנשים משתנים

וכל אחד ימצא את עצמו בסופו של דבר

מתחת להריסות של האימון שלו עצמו

שברוב טיפשותו הוא חלק עם אחרים,

אנשים הרי משתנים.