פףףף... על החודש בפורטוגל אין לי הרבה מה לכתוב. רק שקרה בו בדיוק מה שהתכוונתי שיקרה בו: התכוננתי לIELTS בכל הכוח, וקיבלתי את הציון המפתיע 8 (מתוך 9) כללי,: 9 בקריאה (כלומר מושלם ללא טעויות), 8.5 בשמיעה (כמעט מושלם), 7 הן בדיבור והן בכתיבה.

המינימום שהייתי צריכה הוא 6.5.

חודש שלם ישבתי בדירת איירביאנבי עם אימא שלי וחרשתי למבחן הזה כמו שרק אני יודעת.

ישר לאחר שסיימתי עם השיט הזה נסעתי לדרום ספרד לעיירה מיוחדת מאוד בשם טאריפה שבה אני גרה כעת מאז. כבר כמעט חודש

אלוהים ישמור, אי פעם קמתם כל יום בבוקר ואמרתם - איזה כיף לי שאני פה, איך אני אוהבת את העיר שאני גרה בה, איזה טוב לי כאן, איזה טוב לי בחיים האלה?

אז זו ההרגשה שלי כמעט 100 אחוז מהזמן שלי כאן.

כמובן אחרי חבלי הלידה הראשונים שיש בכל מקום חדש. אבל פאקינג שיט ואיי, לא חשבתי שארגיש בבית כלכך באיזשהו מקום... ושלא ארצה לזוז ממנו.

יש סיבה עיקרית לזה שהגעתי לכאן וזה הקיט, והקורס מדריכי קיט שלמען האמת מתחיל מחר. אני הולכת לעשות אותו עם עוד 6 בחורים בערך מכל מיני מקומות שונים בעולם.

וזה אחרי שכל החודש האחרון התאמנתי מליון.

בהמשך לחודש אימונים בפיליפינים שהיה לי באוקטובר (או נובמבר?)

אני משתפרת מאוד וזה לגמרי הthing שלי. ואני חושבת שהתכנית לעבוד במשהו שאני אוהבת וטובה בו היא די טובה ודי יכולה לסדר אותי להמשך החיים. זה כמובן לא סותר את זה שאני הולכת להתחיל את התואר השני בג'נבה בספטמבר - אם תרצה השמית, עשיתי את האפליקיישן הסופי שבוע שעבר, ו...זהו, זה לא מרגש אותי בכלל למען האמת. רעיון התואר השני הזה.

אני רק יודעת שהאלטרנטיבה - כלומר, לא לעשות תואר שני, עוד יותר לא קורצת לי מאשר כן לעשות אותו. אז אין ברירה כמו שאומרים. 

מה עוד קורה פה בטאריפה - המון המון בנים. אני שוב עם צמות בלונדיניות עד התחת וזה מסובב ראשים ואני מתה על זה.

בימים הראשונים יצאתי כל ערב עם ידיד שאני הולכת לעשות את הקורס מדריכים איתו אז לא התחילו איתי הרבה. ואז היו כמה ימים שהוא היה חולה בהם (אפילו נסענו למרוקו יחד ליומיים וחזרנו - אין לי זמן להרחיב על זה אבל לא קרה שומדבר מיני וטוב שכך, אנחנו פשוט חברים טובים ממש)

בקיצור בימים שהוא היה חולה בהם, איזה ספרדי שהכרתי כאן ניצל תהזדמנות והתחיל לחזר אחריי הארדקור.

אחרי כמה ערבים של נשיקות וריקודים והזמנות לבוא אליו הביתה שסירבתי החלטתי כן להענות ועשינו 2 ערבים נפלאים בבית שלו שבהם הכנו ארוחת ערב יחד (הוא הכיר לי מתכונים מסורתיים של סבתא שלו ודרך שבה ספרדים אוכלים סוג של ham ממולח שאני לא זוכרת מה השם שלו).

הוא מקסים אותי הספרדי הזה, הסקס טוב, וזה גם נהיה סוגשל קשר שליטה איכשהו (שממש רציתי בו) אחרי המפגש האחרון, אבל השבוע הוא לא בעיר, הוא נסע לשבוע למדריד למשפחה. שזה גם בסדר! וזה מפנה לי קצת זמן לחשוב ולהיות עם עצמי שוב, שזה דבר שאני די אוהבת לעשות מסתבר.

אבל לפני כמה ערבים יצאתי לעיר בערב בלעדיו ובלי החבר השני, וכמות הבנים שהתחילו איתי היתה מוגזמת שלא ידעתי כבר איך להדוף את כל הדבר הזה, בחיי. תוצר לוואי של להרגיש טוב עם עצמך ו... כן (סליחה על ההתנשאות אבל זה המצב?)

אניוואי, אני כנראה ישאר פה עוד אחרי שהקורס ייגמר בסוף מרץ כי פשוט מושלם פה. יש פה כל מה שאני צריכה. כמה ברים שכונתיים, מקום לרקוד, סופרמרקט קרוב לבית, אני לומדת ספרדית והולך לי טוב, ים, גלישת קיט, פשוט פאקינג הכל.