אומנם יש לי מחר יומולדת, אבל משום מה יש לי חרא של מצב רוח.... אני לא רוצה יומולדת... תמיד בימי הולדת אני מבינה עד כמה אני חסרת חברים אמיתיים, וכמה רוב ה"חברים" שלי זה סתם זיוף....אני מרגישה בודדה, כמו אחת שלא שווה להם להשקיע בשבילי... אבל כמובן אני מחייכת לכולם ואומרת לכולם שזאת היומולדת הכי טובה שהייתה לי בחיים בלה בלה בלה כשבפנים אני רק רוצה שהיום הזה ייגמר כדי שאני אוכל להמשיך לחיות באשליה שיש לי יותר מ3 חברים אמיתיים ושלאנשים אשכרה אכפת ממני...
מה שאני כותבת לא תקף כמובן לכולם, אני יודעת שיש בכל זאת אנשים שכן אכפת להם וכן אוהבים אותי וכן רוצים שיהיה לי טוב, אבל לא יודעת.... תמיד אני מרגישה שאני משקיעה בחברים שלי ולעולם לא מקבלת את אותה השקעה בחזרה...
אז שיהיה יומולדת שמח?...