למדנו בפיסיקה שנה א' על חוקי ניוטון.
זה היה לפני מספר שנים, אבל משהו אני עוד זוכרת.
החוק הראשון - חוק ההתמדה
החוק טוען שגוף ימשיך במהירותו בקו ישר כל עוד לא פועל עליו כוח נגדי המנוגד לתנועתו.
החוק הזה מתאר דיי במדויק את היחס שלי לדברים מסוימים
נקודת המוצא שלי היא להמשיך בדיוק כמו עכשיו ולהמציא מגוון תירוצים ל-למה לא עכשיו.
המזל הוא שהחיים הם דינאמיים והם כופים שינויים,
עוד מזל זה שאנשים שאני מכירה בכל זאת יכולים לדחוף לכיוון מסוים, לפעמים זה אפילו הכיוון הנכון.
התחלתי לפני כחצי שנה רכיבה על סוסים.
כל מה שידעתי לפני כן על רכיבה זה שזה נראה כיפי וקל.
היום אחרי כמה חודשים הצלחתי לאסוף מושג קלוש על התחום
אני יכולה לסכם שרק רבע ממה שחשבתי בהתחלה נכון.
קל זה בטח לא.
זה דורש הפעלת שרירים, קורדינאציה בין שרירי הגוף, שיווי משקל ועוד הרבה דברים
שבודאי המדריך שלי ישמח לנאום עליהם בשיעור ממשק.
כיפי לא תמיד.
יש רגעים כל כך מתסכלים, הרצון שם, היכולת לא ממש. ועל הפער קשה לגשר.
והדבר שהוא הכי לא 'כיפי' זאת התחושה שאני לא מספיק מבינה עניין,חכמה, נכנסת לזה, מקשיבה ...
במילים פחות יפות מעניקים לי תחושה של מטומטמת.
הסוס לא תמיד מקשיב לי, למעשה זה נהיה
קשה עד בלתי אפשרי לדרבן אותו לטרוט (אסייג - בתחילת השעור) והאשמה כמובן ברוכבת הלא מנוסה ש"מושכת לו בפה" ו"לא מספיק אסרטיבית".
סבבה – חיפוש קצר בגוגל מעלה סברות אחרות לעניין.
אולי הסוס לא ביום טוב, אולי נמאס לו מתלמידים מתחילים, אולי הוא שחוק מעבודה.
יש מגוון סיבות אפשריות, אני לא מסירה אחריות מעצמי, אבל אולי הבעיה היא בכלל בהדרכה.
עברתי כמה מדריכים, כל אחד והקריזות שלו, וכל אחד אמר משהו "קצת אחר"
ואם הסוס המסכן מקבל סיגנלים הפוכים (הרגליים אומרות לו להתקדם / הידיים אומרות לו לעצור)
מה תלמיד מתחיל יכול להבין מהסברים ממקור א' שאינם עולים בקנה אחד עם ההסברים ממקור ב'
ולפעמים אפילו קצת סותרים אחד את השני.
שצריך ללכת לחפש את התשובות בגוגל??
בסיכומו של דבר זה עדיין אחד הדברים המהנים.
מי שחשב ומתלבט אין ספק שצריך ללכת על זה ולנסות.
רק שזה, כמו כל דבר שווה בחיים – תהליך.
Magma
נ.ב - מספיק להריע לי אם אני עושה משהו נכון לדקה וחצי
חוק מרפי בעניין הזה אומר שאם הצלחתי להשאיר את הסוס בטרוט יציב
בשניה שיגיעו התשואות הוא יחזור להליכה / יעצר במקום. 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
