ההי מה מצב? אז מה נשמע עם הכל? מי עשה מה עד עכשיו? אני רק כרגע נכנסתי לבלוג אחרי הזנחה של הרבה מאוד זמן, אין מה לעשת לאנשים יש חיים ולפעמים שוכחים מהדברים הללו... טוב אז אני חושבת שבערך לפני שנה השתחררנו מהתיכון ולא באמת ידענו מה לעשות עם עצמנו כי כשנותנים לך חופש בל יתואר באזשהו מצב זה פשוט זריקה למים ואתה יכול לעשות כל מה שיץחשק לך כי אין מורים שישבו לך על הראש ואין לך שיעורי בית שאתה צריך לעשות עם מחר או כל מיני עבודות להגיש ובעצם הזמן שלך חופשי.
זה נורא קשה ככה לחלקמהאנשים כי אין להם מסגרת יציבה שהם יכולים להכנס אלייה וזה גורם לחלק מהשגעון של הנוער לדעתי... (אני יודעת שהרבה לא יסכימו איתי כי אני מדברת כמו איזה דודה חננה ובעצם אני עצמי רק בת 19 ולא ניתן לומר שאני מלאך אז... בייט מי!!!)
כעקרון למה בכלל החלטתי להכנס? חשבתי להרשם לפייסבוק סוף סוף. נשמה לי אני בין האשים היחידים שעוד לא רשומים שם...
אז פתאום נזכרתי שפעם חלקתי מחשבות עם העולם ןהחלטתי שאני באמת אעשה את זה עוד פעם כי זה כיף שאתה יכול להגיד דברים ואין מישהו באמת שיחלוק על זה, אלא מכסימום ישתפו אותך בדעה של זרים מוחלטים שהם גם הצד הניטרלי ואובייקטיבי שבאת יוכל לייעץ משהו נורמלי...
אז ככה, שנה אחרי סוים תיכון ואיפה אנחנו עכשיו? מה כל אחד עושה או עשה עד עכשיו? לאיזה הישגים אנשים באמת הגיעו כי שנה זה פרק זמן לא ארוך אך ניתן לעשות איתו משהו שימושי.
כעקרון בואו ובאמת ניגש לעניין מה הולך עם מי ולמה? חלק מהחברים\ מכרים\ ידידים התחתנו (נדמה לי 2 זוגות) ואגב גם אנוכי נכנסתי למוסד הנשיקות המגעילות שבבוקר וה ישאר ככה לעולם!!! (או שלא) חלק מאותם אנשים הנ"ל הולידו ילדם ויש כאלה שאצלם הם דרך.. למה לא ייודעת! נדמה לי שחברות הקונדומים מייצרות גם בקבוקים לתינוקות ולכן הם באמת מחוררים חלק ניכר מהקונדומים או שפשוט לאנשים יש ידיים עקומות שהם לא יודעים להשתמש בהן), הרב הניכר של ידיד חברי ועוד כמה אנשם לא קשורים נמצאים כרגע בצה"ל. חלקם באמת תורמים משהו לשלום המדינה וחלק גדול סתם משלים שם שנות שינה שהם הפסידו המהלך התיכון, אני מבינה אותם כי אי אפשר גם ללמוד גם לתכנן תוכניות על איך להבריז משיעור תנ"ך ואזרחות וגם לצאת למסיבה באותו היום , לחזור ב-4 לפנות בוקר הבייתה ועוד לקופ לשעת אפז שלא קשורה לעולם... חבר'ה אני איתכם, תומכת בכם ומבינה מכל עומקי נפשי!
אבל אתם יודעים עד כמה שזה כיף לצאת לעצמאות זה נורא מעציב.
המון חברויות מתפרקות ואנשים משתנים לא תמיד לכיוון הטוב, וגם יש חלק מזה שפשוט סדר העדיופויות שלהם משנה וזה כבר לא מתאים למה שהיה למות שחבל להפסיד סתם ככה חברים.
אז שנה עברה. אני לא עשיתי בה כמעט כלום. החלפתי עבודה איזה 4-5 פעמים וסוף סוף מצאתי משהו סביר ודי נורמלי בחברת פרחים שנקראת זר פור יו. נורא נחמד שם.התספרתי נורא קצר שזה קוצים עם פוני ארוך (מי שמכיר אותי קשה לו להתרגל לעובדה אבל לא נורא) התחתנתי עם החבר שלי ואני בהריון (סתם!!! אני לא בהריון וגם לא צריך).
אז אני חושבת לסיים עם דבר כזה:
כל מי שסיים לפני שנה בערך את חייכם בתלמידים ופתח פרק חדש בחייו ורוצה לחלוק עימנו מה הוא הספיק לעשות במהלך השנה האחרונה ומה הוא עושה עכשיו מוזמן להגיב!
ואני עוד אחזור אליכם!!!!
נשיקות
רותי.