אוקה זהו זה באמת ניגמר אני כבר לא חמשושית, אתמול בערב היה הערב פרידה האחרון מהשמיניסטים,
אני כבר לא אראה אותם בשבט ככה כמו מקודם,
זה הכל כ"כ שונה פתאום אני הופכת למדריכה. מה הרי עד לפני שבוע הייתי חניכה,
לא לראות אתם יותר בשבט הוא פשוט יהיה ריק בלעדיהם.
זה כ"כ מוזר ומפחיד אותי הקטע הזה של ההדרכה אני הכי רוצה לעשות אותו בעולם באמת, אבל אני מפחדת שאני אכשל
וזאת תהיה האכזבה הכי גדולה שלי מעצמי ואני גם אדע שאיכזבתי אותן.
המחנ"ק היה פשוט אדיר וגם החלוץ הכרתי כ"כ הרבה אנשים והתחברתי עם עוד מלא אנשים מהשכב"ג ומשבטים אחרים.
אני לא יכולה לתאר את זה באמת זה כ"כ הרבה רגשות מעורבים בבת אחת.
הפרסים שזכינו הם:
- קהילה
-שכב"ג
ושתי תעודות הערכה כאלה על הדרכת ו' והדרכת ח'
- הדרכת ט'
- והכי חשוב בעולם צופיות!!!!!
הפעולת פרידה שאנחנו הכנו לצווט הייתה פשוט אדירה וגם המתנות.
הבאנו אותם בערב האחרון בערב של הפירוק, אחרי הכניסה שלנו לשכב"ג והכל.
סידרנו כזה שביל קטן עם נרות, פרשנו 4 שק"שים והובלנו אותם בחושך למקום, ואז הם נשכבו עשינו להם מסאז'ים,
שרנו שירים עצובים, וחלק מצחיקים, ואז הקראנו להם את המכתב שכתבנו להם שהוא היה ארוך ויפה!
אח"כ סתם התיישבנו במעגל כזה וכל אחד סיכם בכמה מילים את השנה, ואז המדריכות סיכמו בסוף, וזה באמת היה קשה.
אז הבאנו להם את החולצות שיצאו ממש יפות.
אתמול היה הערב פרידה מהשמיניסטים וגם הוא היה עצוב, הבאנו לצווט שמה את המחברות והם ממש אהבו אותן, שהן היו החלק האחרון.
וזה הזמן להגיד תודה לכל הגדוד תודה על העזרה למרות שחפרתי והכל. ויצאו לנו אחלה מתנות לצווט וגם לשכב"ג באמת הם נהנו מהכל!!!!!!!!
היה שווה ההשקעה.
יש מצב יהיו לי תמונות אז אני אשים....
תהנו בשאר החופש ותזכרו תעריכו את מה שיש לכם ותשקיעו בזה כי בסופו של דבר זה משתלם.
משפט לחיים:
השבט זה כמו ערוץ הילדים מתישהו צריך להפסיק לראות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
