הכל חדש ונוצץ

טוב היום זה לא היום שלי. אולי כל הימים אינם ימים שלי. ובדיוק בשביל זה קיים ישראבלוג. לסדר לי את הראש. אז מה קרה היום ובכלל מה קורה.  

אז היום נפרדתי מחברה. הזכרתי אותה פעם. היא היתה שכנה שלי והיא מופרעת על כל הראש. תשאלו מה אני צריכה חברות מופרעות? לא יודעת. הסיפור שלה דומה לסיפור שהיה לי עם אחותי. אמא שלה אוהבת את אחותה ואותה היא זורקת לכלבים. אלא שהתגובות שלה הרבה יותר חריפות משלי. היא נעצרה ע״י המשטרה היא צורחת בפייסבוק על כולם ורבה עם כולם... ויותר לא ירדתי לעצם העניין.

היא ״התחילה״ אתי לפני כחודש כשהיא עברה תאונת דרכים ולא היה לה ביטוח. מה את דפוקה? מי נוסע בלי ביטוח? שאלתי למה אין לך ביטוח? כי אמא שלי לא שילמה לי. תעזבי כבר את אמא שלך - אמרתי - לא יצא לך ממנה שום דבר טוב. אחרי שבוע בערך היא כותבת לי בוואטסאפ פולניה,  נאצית, מסריחה את כמו כל הפולנים. את גנבה את כמו אמא שלי ואחותי... לא עניתי לה. וכך כל יום היא המשיכה בפייסבוק במסנג'ר כשהמתקפות מחריפות. את מכוערת כמו השטן מקומטת... שוב לא עניתי לה. אני יודעת שהיא במצוקה והיא צורחת מתוך כאב. עד שהיום כן עניתי לה. שקי לי טוב בתחת. היא המשיכה עד שאמרתי את מופרעת מטורפת לכי לאמא שלך אם את עוד פעם כותבת לי כך אני פונה למשטרה. באותו רגע היא חסמה אותי

אז למה אני מרגישה לא טוב עם עצמי?  

לקראת פסח כל הציפורים חוזרות אל הקן

וכך יצא לי להפגש עם אחד מידידי שהיה איתי באמריקה הרחוקה

איזה יאוש... 

הוא התחיל לספר לי מה עבר עליו במשך השנים

איך הוא התחתן, איך הוא נפרד, איך היה תהליך הפרידה ואיך הוא היה נרדף

איך המשטרה ביקרה אותו, איך הוא הפסיד כסף, איך אשתו האיומה מתנהגת עם הילדים, איך הוא נפרד מחברים...

זה היה נורא. נורא לשמוע. כאילו הכל שחור. לא היתה פינה אחת נעימה בסיפורים שלו.

רציתי לתפוס את מטלטלי ולברוח הכי רחוק שאפשר אל העולם הנעים הזך והטהור שאני חיה בו.

כן, זו היתה ההרגשה. למרות שאני מקטרת פה הרבה עדיין לא הגעתי לבור התחתיות הזה שהוא הגיע אליו

כמה עמוק אפשר לרדת.

פתאום נכנסתי לעולם של תככים, לעולם של סמים, לעולם של פשעים, לעולם של חולי נפש, בגידות, ומה לא? עולם כה זר לי ומוזר. אפילו הפייסבוק נראה יותר נקי. גם אם יש לי בעיות בחיים אצלו זה פי שבעים ושבעה... וזאת האמריקה שאני ככ רוצה לחיות בה. פיכס.

עכשיו צריך לנער את האבק ולהמשיך להכין את הפסח

לא יודעת... סיפורים כאלו משביתים אותי לגמרי