הייתי עם משי חן שושנה מיכל אמאני אור וכולם ואז פתאום אתם הלכתן לא יודעת לאן פשוט נעלמתם ככה......
אני מוצאת אותי ביום אחר בהמולה כזאת ואני רואה את נתנאל בדרך מאיפה שאני יכולה לצאת אז
אני דוחפת אותו קלות החזה שלו........ככה הסיטואציה נמשכת יום אחרי יום ואח"כ עוד יום ועוד יום ועוד יום
וכול הימים עם אותה סיטואציה עד ש......
יום אחד מה אני רואה על השולחן שלי פתק...(אני זוכרת בדיוק מה היה כתוב) ..."....היום אחרי הלימודים...לבד...."
אמרתי לי סבבה בטח משי או אור או משיהו אחר רוצה למתוח אותי אז אני הולכת ומה אני רואה......
את נתנאל עומד שם מת מלחץ אני סתם מתקרבת ואז הוא אומר לי ככה....
"...חיכיתי מלא לרגע הזה..........אני אוהב אותך....את אוהבת אותי.... עדיין.......?...."
ואז בום ירייה אני מדממת וגוססת למוות פתאום אני שומעת עוד ירייה ומה אני
רואה בקושי נתנאל שוכב לידי ואני ממלמלת עם השפתיים בקושי נאבקת
בכאב כדי לומר לו את זה "....כן אני עדיין אוהבת אותך .....
"לפני שיצאה ממני רוח החיים......אבל.......נתנאל לא הספיק לשמוע אותי.......
נתנאל זה ילד שאהבתי אבל הוא לא הרגיש כמוני ואני עדיין מחבבת אותו ולא יועדת למה.
למרות שראש לא רוצה הלב רוצה........באסה....=[ 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
