המקום של ג'וליאנה

היום מקדימה את הפוסט לחמישי כי מחר סוף סוף ננקה את הבית ושאלוהים יעזור לנו. 

היה שבוע קשה ומעייף. זו התקופה בה אני עושה הרבה הדרכות לכיתות ומסיימת בשעות לא סבירות בעיני (19:00) אבל זה חלק מתפקידי. הבעיה היא שאני טובה וההזמנות מתרבות ואני מוצאת את עצמי מסיימת לפעמים 3 פעמים בשבוע בשעה זו וזה כשאני מתחילה לעבוד בבוקר. האידיוטי בכל הסיפור זה שאני קובעת לעצמי את לוחות ההדרכות ואין שום גורם שכופה עלי . אפילו המרצים שמזמינים את ההדרכות מגלים להפתעתם שהם לא היחידים ושאני עושה קרוב ל 60 הדרכות בסמסטר. בעיניהם זה הרבה אבל זה לא מונע בעדם מלהזמין עוד.עוד גורם שיש לקחת פה בחשבון זה החזרה הביתה למודיעין בתחבורה ציבורית.

בתחילת השבוע קיבלתי כבונוס את הפגנת החרדים. היה לי מספיק שכל לחכות לפני שיצאתי אבל הלכתי ברגל לתחנה כי לא הייתה רכבת קלה ולמזלי הייתה לי תושייה לעשות עיני כלבלב לנהג שעמד שעות בצומת בפקק ולו היה מספיק טוב לב להעלות אותי לאוטובוס. התברר לי שזה היה האוטובוס של 16. עליתי עליו ב 18. כל האוטובוס הסריח כי בהפגנה השתמשו בזרנוקי ריח. הריח נשאר כמה ימים בשטח גדול.

היה לי קשה במיוחד לא בגלל העבודה אלא כי אני מתחילה לראות את הקושי של נן. היה לו שבוע קשה בביה"ס ורוב ההורות שלי הייתה בשלט רחוק. הנפש של נן מורכבת והוא מסתבך בביה"ס בענייני משמעת . הייתה אסיפת הורים לא משמחת ואח"כ המורה עוד דיברה איתי. אני עובדת על עצמי לראות את הטוב בו ולהרעיף עליו אהבה כי הוא שם את עצמו בסיטואציות שהוא כל הזמן מקבל נזיפות מכולם כולל מאיתנו. אני כל כך רוצה להפוך לו את הבית למקום מיטיב.

בעבודה אמרו לי משפטים כמו "מזל שאת פה"  שהם כמובן משמחים ועושים טוב ועדיין מרגישה כל כך נקרעת בין המחויבויות שלי.

היום הצלחתי לצאת מוקדם מהעבודה כי היו לי עודפי שעות אבל גם זה לא בא בקלות ונאלצתי לדחות אנשים שהגיעו ולא קבעו איתי. להגיע באור הביתה זה חתיכת דבר משמח.

השבוע הבא יהיה יותר קשה ואני שואלת את עצמי מה עבר לי בראש שקבעתי לי ארבעה ימים ארוכים ברצף ואיך אני מסיימת שבוע כזה . דווקא לזה יש תשובה. בפגישות על גבי פגישות.

אבל זכיתי ביומנה של אנה פרנק גרסת הקומיקס של דוד פולונסקי הגאון. כמעט קניתי אותו יום קודם אבל אז בישרו לי שזכיתי בתחרות ששכחתי שהשתתפתי בה על כתיבת פסקה ראשונה ביומן. יאיי. במקום זה אקנה לי את ספר ההוגה שמלמד אותנו להיות דנים מאושרים במקום ישראלים מזיעים. בהצלחה לנו באמת.

מכורה לקניות באייהרב. קצת כמו סופר בחו"ל אבל כבר מתחילה לחשוב שאם לא איזהר אמצא את עצמי עם ערימות של מסיכות לפנים וכל מיני גודיז אחרים. במילים אחרות בלאק פריידי נגמר אז תרגיעי ומהר. תוסיפו  לזה את הכיף שבלקבל חבילה לעבודה שכבר שכחת מקיומה.

חוץ מזה קניתי ספונטנית חולצה וג'קט של דפנה לוינסון. החולצה הצלחה והג'קט עוד לא נלבש.

השבוע כמעט נגמר וטוב שכך. ממש!

השבוע היה מזג אוויר שגרם לי לערוג לפוך. הסגריריות הזאת משרה עלי תחושת כובד. וממש חיכיתי לסופ"ש והנה הוא בא.

היה שבוע אינטנסיבי מאד שכלל הרבה הדרכות אבל הן היו ממש מוצלחות. כיתות טובות, נושאים מעניינים ואפילו הימים הארוכים עברו ממש מהר.

היה מפגש של מועדון הקריאה שהיה חביב  ולא עמוס מדי. כולנו היינו עייפות אבל עדיין היה כיף וחזרתי עם אדרנלין.

סוף סוף עלה הממשק החדש וכבר הספקתי לעדכן חלק מהלומדה וזה ממש שימח אותי כי חששתי שזה יתעכב מאד. 

בהמשך למקרה המעצבן בשבוע שעבר הצלחתי לנהל שיחה טלפונית בה העמדתי במקום את הגורם המתאים וגם דרשתי את מה שמגיע לי . במקרה שלה הכי טוב לעשות את זה בשיחה טלפונית ולא במייל. שם קל לה יותר לדפדף אותי. אבל מה שנחמד שכנראה שזה לא הגיע לרמת פיצוץ ועם זאת אמרתי לה הכול ואני עדיין בהיי מזה. כשאני חושבת כמה אנרגיה הושקעה במשהו שהוא סה"כ השלמת הכנסה שולית בחיים שלי ממש לא יהיה אכפת לי גם אם זה ייגמר. אבל העברתי מסר לעצמי שאני לא אתן שידרכו עלי.

אז הגעתי במצב רוח די טוב לסופ"ש ואתמול ישנתי שנ"צ משובחת  וגם הכנתי אוכל שזה משהו שלא עשיתי די מזמן. ואכלנו יחד . גם זה דבר שלצערי קורה פחות ופחות בתקופה הזאת. ארוחה משפחתית וממש עצוב לי שזה מתמסמס. חלק מזה בגלל שטוליו החליט לעשות צעד כדי לשמור על המשקל ולא לאכול אחרי שש בערב. אני אפילו לא בבית בשעות האלה ונן עם החוגים והתכניות השונות גם לא בבית.

חוץ מזה קנינו קינקט לאקס בוקס וזהאומר משחקים עם תנועה . בינתיים נן וטוליו משחקים. אני קצת ניסיתי אבל התחלתי בשלב מתקדם ולא הסתדרתי וזה עצבן את נן ואותי והפסקנו לשחק. אמרתי לנן שאם הוא כל פעם שאני לא מסתדרת ינזוף בי אני לא ארצה לשחק איתו  והוא התנצל. גם זה צעד חריג ואני שמחה שהוא עשה את זה.

צפוי לי שבוע עמוס אבל חנוכה באופק...

אני מרגישה שעניין ה"להיות מחוברת לקול הפנימי ולדעת לבטא אותו" עבד לי ממש טוב. לשמחתי לא בתחום הזוגיות אבל בתחום  המקצועי. הרגשתי שיש מקומות בהם אני לא משמיעה מספיק את קולי. היה גם סיפור מרגיז עם הוצאת ספרים שאני עובדת איתה בו הרגשתי שלא נעשה איתי צדק והצלחתי לשים גבולות וגם להבין שיש דברים שלא שווה להתעקש עליהם.ויש אנשים שפשוט לא כדאי לעבוד איתם. אנשים שהתקשורת איתם ברמה המקצועית פשוט רעה. מזל שיש לי בחירה בתחום הזה ומזל שאני לומדת להציב גבולות.

עברתי הרבה עצבים עם הסיפור הזה אבל אני אחרי ומרגישה שעמדתי בו בכבוד ובמקצועיות.

חוץ מזה לקחתי יום חופשת מחלה אחרי שהרגשתי שקשה לי לשאת את כובד החיים וביום הזה נחתי ונן תפס עלי טרמפ וביקש שאקח אותו מוקדם מביה"ס כי כואבת לו הבטן והרגשתי שהוא זקוק לי ולחברתי והסכמתי ואני ממש שמחה שהיה לנו אחה"צ נעים יחד והרגשתי שהכוחות שלי מתחדשים.

צבעתי את השיער צביעה ביתית. הפעם שילבתי שני צבעים. ביום הראשון חשבתי שזה מזעזע אבל זה ממש השתנה מהר ועכשיו אפשר להגיד שאני ממש מרוצה. במיוחד אחרי שהסתפרתי והתספורת יצאה בין המוצלחות שהיו לי בחיי.

נן שם חטיף אנרגיה שנועד לטוסטר במיקרו והתוצאה הייתה שהבית שלנו הצחין מעשן  כמה ימים. יזמות היתר שלו מצחיקה ומעצבנת. בעיקר מעצבן שהוא לא בודק ושואל ודי אימפולסיבי. גם אני הייתי כך ובעבודות הראשונות שלי העירו לי על זה כך שהיום זה יותר מאוזן.

ובשבוע הבא טוליו נוסע לאילת לטיול של העבודה בברכתי (השוחד הפעם הוא קפסולות של קפה), מפגש של מועדון הקריאה. ואולי גם קצת חורף.