שלום לכולכם.

בשבועיים האחרונים טיילתי לי ברחבי אירופה (וכשאני כותב "ברחבי אירופה" אני מתכוון לבדיוק שתי ערים שונות באירופה, באחת מהן אפילו לא משתמשים באירו). כחלק מהטיול החלטתי לפנות לאסקפיזם מוחלט ולא להתעדכן במתרחש במדינת ישראל או בעולם, ואני חייב להגיד שזה היה כיף גדול להתעסק אך ורק בהנאה מבלי לחשוב על כל הסחי שהולך פה. אמנם לא הצלחתי להתחמק לגמרי מהמתרחש בארץ הקודש, כך שאני יודע על המורה שנענשה על כך שתלמידים שלה פרצו לה לאייפד והפיצו מתוכו תמונות פרטיות שלה (יידעו כל מורי ישראל שהם חלק ממערכת שתזרוק אותם לכלבים כדי להתחנף לתלמידים והוריהם, אפילו אם התלמידים ביצעו עבירה פלילית), מכתב הסרבנים של 8200 (לא מבין את ההתרגשות - כל שנה בערך יש מכתב סרבנים כלשהו, ומסורת זו מסורת. כמו כן, טמבלים, אם תפסיקו לדרוש לגייס את כולם אלא רק את מי שמוכן לזה תראו איך בבת אחת אין מכתבי סרבנים) ועל השטר החדש שייצא מחרתיים (כחלק מקונספירציה מתוחכמת לגרום לאנשים להתבלבל בין השטרות של ה-20 לשטרות של ה-50, כמובן). אבל זהו, מעבר לכך אין לי מושג מה הלך פה.

אי לכך, אני זקוק לעזרתכם: תספרו לי מה הלך פה החל מה-1 בספטמבר 2014, כדי שאוכל לחזור לעניינים:

• האם יאיר לפיד עבר כבר מססמאות "עוד שנתיים יהיה פה יותר טוב" לסיסמא המנצחת "עד החתונה זה יעבור"?
• האם האבולה כבר הפכה למגפה בישראל, ואם כן איזה אינטרס בדיוק היה לה להגיע לחור הזה?
• האם פרצה אינתיפאדה שלישית או שאנחנו עדיין קוראים לזה "הסלמה"?
• האם דאע"ש כבשו את כל ירדן וסוריה או שאנחנו עדיין בשלב משחקי המילים האידיוטיים על אנשים שנטבחים בהמוניהם?
• האם עדיין יש אנשים שעושים משחקי מילים עם השם "דאע"ש" והמילה "חדש", ואם כן למה אין חוק נגדם?
• האם חמאס החליט לחזור ולהפגיז את יישובי הדרום כחלק מהשגרה או שהוא עדיין בחופש?
• האם מורים המשיכו לחטוף מכות מהתלמידים שלהם?
• האם משפחת נתניהו החליטה שחבל לבזבז את המשכורת של ראש הממשלה על טוסטר שיכול להכין חמש מאות טוסטים בכל רגע נתון ושהרבה יותר טוב להשתמש בכספי ציבור למען המטרה הנעלה הזו?
• האם הוצב תנאי חדש לפלסטינים שאם הם רוצים מו"מ הם חייבים להכיר בנינט טייב כזמרת הגדולה ביותר בכל הזמנים?
• האם חברי האופוזיציה למדו כבר מה פירוש המילה "אופוזיציה"?
• האם אחד מחברי הכנסת שלנו צימח עמוד שדרה?
• האם יש מישהו בקרב מקבלי ההחלטות שמתכנן לטווח הארוך, או שנדונו להמשיך ולדשדש בבוץ?

קדימה, תנו לי לדעת. בעצם, אני לא בטוח שאני רוצה.

כמו שבוודאי רובכם ראיתם, אחרי ששנה שעברה ראש הממשלה נתניהו החליט לתת חיבוק טוב לתכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" באמצעות התארחותו שם, הוא החליט לעשות את אותו דבר גם ב"מצב האומה". לזכותו ייאמר שבניגוד להופעה ב"ארץ נהדרת", בה הוא הראה כישורים קומיים של מלחיה (ואנא מכם, אל תביאו לי כדוגמת נגד את המלחיה שציון ברוך משחק בפרסומת, גם בגלל שזו לא באמת מלחיה וגם בגלל שזה לא באמת מצחיק), ב"מצב האומה" הוא הגיע מוכן, מיומן והופעתו הייתה מפתיעה לטובה.

הבעיה היא, איך לא, בתכנית עצמה, שבמקום לעשות סאטירה ולתת לו כמו שצריך על הראש עשתה לו בעיקר כבוד עם עקיצות שעשו לו יותר טוב מאשר רע (ככה זה, סאטירה לא אמורה לגרום לפוליטיקאים שנגדם היא יוצאת כל השנה להרגיש נינוחים). אי לכך, החלטתי אני להראות ראיון עם ראש הממשלה, בו אני אנסה לשאול שאלות קשות באמת. הראיון כמובן פיקטיבי, ואם הבאתי את הפחדן הזה לדיבייט בחירות פיקטיבי, אני לא רואה סיבה לא לנהל איתו ראיון פיקטיבי (בעיקר לאור העובדה שהוא לא ממש יהיה מעוניין להתראיין אצלי). הראיון כולל, איך לא, אתה מה שאני הייתי רוצה להגיד לו ב"מצב האומה", ולכן לא חסר דמיון. תבלו.

כתב: שלום.

נתניהו: ערב טוב.

כתב: בוא נתחיל בעניין החוק שיכריח את "ישראל היום" לגבות תשלום.

נתניהו: תראה, יש עיתון שהוא נגד, שהוא בתשלום, ויש עיתון שהוא יותר מאוזן, שהוא בחינם.

כתב: אתה באמת קראת ל"ישראל היום" עכשיו "עיתון מאוזן"?

נתניהו: אתה לא חושב שהוא מאוזן?

כתב: בוא נתחיל מזה שאני לא חושב שהוא עיתון.

נתניהו: אז מה הוא?

כתב: ריפוד לכלובים של תוכים, חומר גלם לעטיפת דגים, מחבט זבובים... אתה מבין לאן זה הולך.

נתניהו: ו"ידיעות אחרונות" זה כן עיתון?

כתב: איפה אמרתי את זה?

נתניהו: ואתה בעד החוק הזה?

כתב: מה פתאום. מעבר לזה שמדובר בחוק אינטרסנטי של בעלי עניין מאוד ברורים, הדבר האחרון שאני מעוניין לעשות זה להכריח את שלדון אדלסון להרוויח כסף.

נתניהו: טוב, אז אני חושב ש"ישראל היום" הוא עיתון נהדר -

כתב: אז אתה ממשיך לקרוא לדבר הזה "עיתון"?

נתניהו: כן.

כתב: בסדר גמור, אני לא אהרוס לך את הבועה. בוא נמשיך הלאה - מה אתה הולך לעשות עם יוקר המחייה?

נתניהו: תראה, המצב הוא שאני רוצה לטפל ביוקר המחייה, אבל אני חייב קודם כל לטפל באיום האיראני.

כתב: תן לי לנחש - אם לא יהיה יקר בישראל איראן תפציץ אותנו.

נתניהו: אתה עושה צחוק מהאיום האיראני?

כתב: חלילה, את זה אני משאיר לך.

נתניהו: טוב, אז יוון וספרד.

כתב: הספין הזה שמור לשר האוצר, זה עובר משר לשר בירושה יחד עם גרעונות ענק והנחה שהשמש זורחת לך מהתחת.

נתניהו: אתה טוען שאני מנסה לעשות ספין ולשנות נושא כדי לא לדבר על סוגיות חשובות?

כתב: בוא נגיד שאתה לא עונה לעניין יותר מש"ישראל היום" זה עיתון. עכשיו, אם לא אכפת לך, בוא נדבר על הוצאות בית ראש הממשלה.

נתניהו: תעזוב את שרה בשקט.

כתב: לא הזכרתי אותה.

נתניהו: גם אל תזכיר.

כתב: אפשר לשאול שאלה?

נתניהו: שאל.

כתב: מה נסגר עם הנרות וכל ההוצאות שלכם? בשביל מה בדיוק משלמים לך משכורת אם אתה מממן את עצמך מתקציב חיצוני?

נתניהו: תראה, אני עובד 18 שעות ביום, מתי יש לי זמן להיות נהנתן?

כתב: העובדה היא שהמשפחה שלך חיה על חשבון תקציב בית ראש הממשלה במקום על חשבון המשכורת שאתה מביא הביתה.

נתניהו: הכנסת את שרה לשיחה עכשיו?

כתב: היא חיה על חשבון המסים שלי, לא?

נתניהו: אתה הכנסת את שרה לשיחה עכשיו?

כתב: כן.

נתניהו: אבל ביקשתי ממך שלא. אתה לא מבין, היא מקור הכוח שלי.

כתב: יופי. מקור הכוח הזה ממומן מכספי המסים שלי, לא? אז אולי תסביר למה מקור הכוח שלך צריך כל כך הרבה נרות?

נתניהו: תגיד לי, מה זו החטטנות הזו?

כתב: קשה לקרוא למה שנעשה מכספי מסים משהו שראוי לפרטיות, לא? אז אולי תענה על השאלה?

נתניהו: איראן.

כתב: מה?

נתניהו: אבו מאזן.

כתב: בשבילו קניתם נרות?

נתניהו: אובמה.

כתב: מה נדפק? נכנסת ללופ של ספינים?

נתניהו: איראן.

כתב: כן, בסדר, הבנו, אנחנו מתים מפחד.

נתניהו: ובשביל זה אני פה! אתה מבין, העם היהודי מעולם לא היה טוב בזיהוי מוקדם של סכנות.

כתב: אה, זה ברור, אם הוא היה מוצלח בזה אתה לא היית ראש ממשלה.

וכמו ששליין אומר - ושיהיה לנו בהצלחה.

איזה מזל שיש את כל הסיפור הזה של הזמר המפורסם (שלא אציין את שמו כי ראיתי מה עשו למי שחשף את שמו ולא בא לי גם) שחשוד בקיום יחסי מין עם קטינה. ממש טוב שהפרשה הזאת נחשפה, לא?

כלומר, מה? הייתם מעדיפים להמשיך להתעסק בפיגוע שהתרחש באותו יום בו הפרשה נחשפה, כשפלסטיני רצח חייל בשנתו (כן, רבותיי הלאומנים, גם סמולנים חושבים שזה מעשה שלא ייעשה)? אין פה שום דבר מצחיק, ובאמת אין שום סיבה להתעסק בזה כי הסטטוסים על זה לא יהיו שנונים ומצחיקים כמו איזה סטטוס על זמר שלכאורה משתתף באיזו תכנית ריאליטי לצדו של איש היח"צ שמקדם את קשרי ההון-שלטון בלי להתבייש. כלומר, למי באמת יש כוח לדון בשאלה האם העולם צבוע בגלל שהוא התרגש מרצח של חייל בריטי באמצע הרחוב ולא עשה פיפס על הפיגוע שהתרחש כאן, או שזו השוואה אידיוטית בעליל כי הרוצחים בבריטניה גם טרחו לצלם את הרצח ולדאוג שכולנו, בכל העולם, נוכל ליהנות מהמראות (בניגוד למחבל אצלנו)? למי יש כוח לשאול מה זה אומר על המצב שלנו ומה הפתרון שלו? נכון, לאף אחד אין כוח לשטויות האלה. מזל שיש זמרים שחשודים בקיום יחסי מין עם קטינה.

והיינו עלולים ממש להתעסק ברעיון של יצחק אהרונוביץ', לבצע מעצרים מנהליים לאזרחים. למי יש כוח להתעסק בשאלה מה יהיה פה כשלשוטר תהיה היכולת לעצור אותך לתקופה ממושכת רק כי לא באת לו טוב בעין? נכון שעל זה אפשר לכתוב כמה סטטוסים ציניים ומרושעים בלי להיות מואשם בזילות כלשהי (אלא אם כן מישהו יזרוק משהו על זה שזה יהפוך את המשטרה לגסטאפו, אז כבר תואשמו בזילות יותר מהר ממה שעוצרים פה בלוגרים שחושפים שמות של זמרים מפורסמים שחשודים בקיום יחסי מין עם קטינה. אם אתם חייבים, תשוו את המשטרה לקג"ב), אבל זה פוליטי ואז זה הרבה פחות כיף והרבה פחות לייקים. לא מתאים. מזל שיש זמרים שחשודים בקיום יחסי מין עם קטינה.

ועוד היינו עלולים להיזכר שיש לנו ממשלה שהאכפתיות שלה לאזרח הקטן נגמרת פחות או יותר איפשהו ברגע שהפוליטיקאים מאשרים את הסטטוס המבריק להפליא שהם כתבו. נכון שיאיר לפיד מבדר כל פעם מחדש עם הסטטוסים שלו שהוא בטוח שהם גאוניים (תנו לו להמשיך לחלום), איילת שקד קורעת אותנו עם המושגים שהיא לא מכירה (היא באמת חושבת שהטענה של ציפי לבני שהבית היהודי מהווים מכשול לשלום זו הסתה) ומירי רגב היא פשוט מירי רגב ולא נותר לתהות בפעם המאה איך היא נהייתה דוברת של משהו יותר רציני ממחסן של מכולת ביישוב מבודד בערבה - אבל זה לא כיף כמו זמר שלצחוק עליו נהיה קונצנזוס תוך שלוש דקות. מזל שיש זמרים שחשודים בקיום יחסי מין עם קטינה.

וחס וחלילה שניזכר שכל יום עולה גאון תורן שמציע לתקוף את איראן לבד (כי באמת המצב זהה במאה אחוזים למה שהיה עם הכור העיראקי לפני 30 שנה), לפעמים עם נשק גרעיני טקטי (כי כנראה שנשק אסטרטגי להשמדה המונית זה קצת מוגזם), ושיש בממשלה שלנו אנשים שחושבים שזה כיוון לא לגמרי מטומטם. כלומר, נכון שאפשר לתמוך ברעיון בלי להיות מטומטם, אבל למי יש כוח באמת להביא נימוקים ולנהל דיון על העניין הזה? הרי גם ככה מדיי פעם עולה מישהו שמזהיר מפני דיון ציבורי על דברים כאלה (אני באמת מתנצל, באמת שכחתי שממשלת ישראל שמה קצוץ על מה שהציבור חושב), אז מזל שיש זמרים שחשודים בקיום יחסי מין עם קטינה.

כלומר, זה לא שהנושא הזה לא חשוב, וזה לא שאין פה איזו בעיה מוסרית שצריך לטפל בה ולדון בה, אבל הרי זה לא מה שמעניין אותנו. הרבה יותר כיף לפרסם איזה סטטוס מצחיק שכולל רמיזה קורעת לגבי הזמר המפורסם שעל שמו הוטל צו איסור פרסום (יום אחד אני אבין את ההיגיון בזה שהמשטרה רצה לספר על זה שהיא הצליחה לעצור מישהו אבל מטילה צו איסור פרסום על כל הפרטים הרלוונטיים) מאשר ממש לדון במשמעויות של המקרה הזה. גם לא צריך, זה בסך הכל זמר מפורסם, לא איזה משהו משמעותי באמת.

פשוט מזל שיש זמרים שחשודים בקיום יחסי מין עם קטינה.